אלטשטיין, יעקב (יענקלה)

בן סוסיה-לאה ואברהם, נולד בשנת 1931 בעיירה קורץ בגבול פולין ואוקראינה. בהיותו בן שלוש, עלה עם הוריו ארצה. אחרי שסיים את בית-הספר העממי "ביל"ו" בתל-אביב יצא להכשרה בקיבוץ אלונים. במשך שנתיים של עבודה בקיבוץ נתחשל אופיו ונתגבשה שאיפת חייו להיות חקלאי. הוא חזר לזמן-מה העירה וכחבר "הנוער העובד" התקשר עם חבורה שיצאה להכשרה מגויסת לנען ועברה משם לגבעת השלושה. היה בחור עליז מטבעו, אוהב מוסיקה. כתב בעלון ההכשרה, שהיה ממתווי-דרכה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות גויסו הוא וחבריו לפלמ"ח והועברו לנגב. יעקב שהה כארבעה חודשים ביד-מרדכי, השתתף בליווי שיירות-נוסעים, ובפטרולים שהבטיחו את העובדים בשדות, והוא אז רק בן 16. בשובו העירה, מחמת משבר חברתי בקבוצת ההכשרה, הצטרף לגרעין שסיים את לימודיו במקווה ישראל והתעתד לצאת לקבוצת גבע. אולם הקרבות בארץ החמירו וכל הבנים התגייסו והוצבו במחלקה שכונתה "הכשרת גבע" בחטיבת "יפתח", ועימה השתתף בקרבות. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. יעקב נפל אף הוא, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) והוא רק בן 17. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.