אלטרמן, סמיון

בן רעיסה וזיס, נולד ביום כ"ב בכסלו תשכ"ג (19.12.1962) בקישינוב שברוסיה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בעיר מגוריו ובסוף שנת 1976, כשהיה כבן ארבע-עשרה שנים, עלה עם הוריו לארץ והמשפחה קבעה את ביתה ביקנעם עילית. שמעון התקבל לבית-הספר התיכון בזכרון-יעקב, ולמד בו כשנה וחצי. הוא החליט שברצונו ללמוד מכונאות רכב, ומשום כך עבר ללמוד בבית-הספר "אורים" שבקריית טבעון ושם השלים קורס של חודשים אחדים. לאחר-מכן החליט סמיון לצאת לעבוד, כדי להתפרנס למחייתו וכדי שלא ליפול למעמסה על הוריו. הוא החל לעבוד כמפעיל מכונות בבית-החרושת "אסם" ביקנעם. אחרי כשנה הוא עבר לעבוד במסגרייה במפרץ-חיפה, ולאחר חודשים מספר עבר לעבוד בשקם בחיפה עד שהגיע מועד גיוסו לצה"ל. הוא היה ספורטאי מצטיין. בנעוריו השתתף סמיון בתחרויות ספורט שונות ברוסיה במסגרת בית-ספרו, וזכה תמיד במקומות הראשונים. מנעוריו התעניין סמיון בשירה, ואף כתב כמה שירים בנושאים הקרובים לליבו. כבן משפחה, הוא הצטיין במסירות רבה להוריו ובדאגה להקל את המצוקה הכלכלית בבית. סמיון גויס לצה"ל בתחילת מאי 1980 והוצב לשרת בחיל-התותחנים. לאחר הטירונות הוא נשלח לקורס מקצועי במסגרת החיל, והוצב באחת מיחידות החיל. הוא היה חייל טוב, השתדל תמיד לבצע את המוטל עליו. הוא היה גם חבר טוב, אהב לעזור לזולת הן במעשה והן בעצה. חבריו חיבבוהו והוא היה מקובל על הבריות גם בצבא וגם בחיים האזרחיים. בעת שירותו, ביקש סמיון לשפר את ידיעותיו בעברית ונשלח לקורס, שם למד, התקדם והשיג הישגים טובים. מאחר שהתגלו אצלו בעיות רפואיות,. הוא נשלח ליחידת מעבר עד שיתברר המשך דרכו בצבא. ביום ה' באדר תשמ"ג (18.2.1983) נפל סמיון בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין ביקנעם. הוא השאיר אחריו הורים ואחות