אלטיט, דוד (דדה)

דוד (דדה), בן חנה ואברהם, נולד ביום י"ט באדר תשי"ד (24.3.1954) בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1958. הוא למד בבית הספר היסודי "השבעה" באזור ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" בחולון. דדה היה חבר בתנועת "השומר-הצעיר". הוא החל את דרכו בתנועה בקן "אזור" ומשעבר עם משפחתו להתגורר בחולון, הצטרף לקן "דקל" במקום. ברבות הימים, כאשר הוחלט בקן "דקל" לאמץ את קן "אזור", נבחר דוד להדריך בקן המאומץ, שעם חבריו נמנה בתחילת דרכו בתנועה. דדה היה חובב ספורט, הצטיין בריצה למרחקים ארוכים ובקפיצה לגובה וייצג את בית-ספרו "אורט" בתחרויות ספורט. הוא היה חובב מוסיקה ובתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי חיצצר בחצוצרה ואף היה חבר בתזמורת בית-הספר. אחרי-כן שיפר את נגינתו בחליל ונהג לחלל בערבי מסיבות ובפגישות עם חבריו. הוא היה בחור עליז ואהב מעשי-קונדס, אך למרות זאת היה רציני בגישתו לחיים. הוא היה מוכן תמיד לסייע לזולת, ובמיוחד לילדים, שכן אהב אותם ורחש להם חיבה מיוחדת. דדה היה בן נאמן ומסור להוריו ולמשפחתו. הוא השתדל תמיד להקל עליהם ובתקופה שבין סיום לימודיו לבין מועד גיוסו לשירות הסדיר בצה"ל, עבד כחשמלאי כדי לעזור בפרנסת משפחתו. דוד גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל-השריון כנהג טנק. לאחר שהשתלם בקורס תותחני-טנקים, הוצב לאחד מגדודי-השריון. הוא היה חייל אחראי וממושמע ושימש דוגמא לחבריו במסירותו, בסבילותו ובמזגו הטוב. במלחמת יום-הכיפורים השתתף דדה בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), נפגע ונהרג בקרב באזור "החווה הסינית" כשהטנק שלו נפגע באש האויב. תחילה נחשב כנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. הורים של בוגרי בית-הספר "אורט" אשר נפלו במלחמה, הקימו קרן לזכר בניהם, שתעניק מלגות לתלמידים נזקקים.