אלחרר, דוד (דדה)

דוד, בן סול ונסים, נולד ביום כ' בתשרי תש"ז (15.10.1947), בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"ב (1962). הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי בעיר הולדתו ואחרי-כן למד שם שנה אחת בבית-ספר תיכון. אחרי שעלה ארצה סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון-מקצועי באשקלון, במגמה לנגרות. משפחתו של דוד הגיעה ארצה ממרוקו והשתקעה באשדוד. תחילת דרכה בארץ הייתה קשה, כאשר בני המשפחה נתקלו בקשיי הקליטה המיוחדים לעולים חדשים. דוד, שהיה הבכור במשפחה מרובת נפשות, יצא לעבוד כדי לסייע לפרנסת המשפחה. הוא עבד כנגר, היה חרוץ ושקדן ועשה חיל בעמלו. כבן הבכור נשא בעיקר הנטל והדאגה לפרנסת הבית ובזכותו הצליחה המשפחה להתבסס, לשפר את מצבה הכלכלי ולהתאקלם בסביבה החדשה ובחברה הבלתי מוכרת. דוד סייע לאחיו הצעירים ודאג לכך שיישלחו לבית-הספר כדי לרכוש השכלה. בזכותו הצליחו לרכוש ספרי לימוד, מכשירי כתיבה וציוד ספורט ומחנאות, שהיה דרוש להם בבית-הספר. דוד גויס לצה"לבתחילת אפריל 1967 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות הוכשר בקורס למפעילי מרגמות כבדות והוצב לגדוד של חיל התותחנים. עם חבריו ליחידה זו השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים. דוד היה חייל מסור וממושמע שמילא בדייקנות ובשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו. הוא היה אהוד על מפקדיו ואהוב על חבריו ליחידה. בסוף יוני 1967 שוחרר דוד מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל התותחנים. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע דוד ונהרג בהפגזת האויב על כוחותינו באזור טסה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רב"ט דוד ז"ל שירת ביחידת תותחנים כאיש צוות מרגמה כבדה. הוא מילא את תפקידו למופת, היה ישר ונאמן על חבריו".