fbpx
אלון, שמעון

אלון, שמעון


בן יפה ויהודה. נולד ביום ג' בשבט תשמ"ד (6.1.1984) בדימונה. אח בכור לעדיאל ולאליאב. "עם הולדתו והגיעו לעולם פתח חלון לאושר ולאור, על שם הסבא, שאותו זכה להכיר, תינוק יפהפה עם קסם שקשה להסביר," כתבה אמו. "בעל עיניים גדולות ויפות, רק להביט בהן ולשקוע במצולות." תורמים מאנגליה, שהגיעו לדימונה ותרמו לפתיחת הגן במקום, הרעיפו על שמעון התינוק מתנות לאחר שנכבשו גם הם בקסמו, ובברק שבעיניו. שמעון למד בבית הספר היסודי 'יוספטל' בדימונה, ובלט בחוכמתו כמו גם ביחסו הטוב לחבריו. בכיתה ז' עבר ללמוד בפנימיית 'קרית יערים' בירושלים, אך לאחר שנתיים גברו געגועיו והוא שב לדימונה, ולמד מסגרות ב'עמל'. בתום לימודיו עבד שמעון בחברת 'אבי אלומיניום'. בחודש מרס 2002 התגייס שמעון לצה"ל, כשהוא נחוש ברצונו להיות לוחם בנח"ל. הוא החל במסלול הלוחם. הקשיים היו רבים והאימונים מפרכים, אך שמעון עמד בהם בהצלחה. כתבה אמו: "כשקיבל את 'סיכת הלוחם' הרגיש את האושר הנחשף, מבחינתו הרגיש שאת הרקיע קטף." שמעון החל בשירות מבצעי ובלט ביכולותיו וברגישותו לכאבם של אחרים. המג"ד שלו ביקש מהחיילים שיראו בשמעון דמות לחיקוי. לאחר זמן קצר הגיע שמעון לפלוגה המסייעת, הועלה לדרגת רב"ט והיה מועמד לצאת לקורס פיקודי. "התקופה בצבא היתה עבורו הפרק היפה ביותר," כתבה אמו. "הרגיש פורח, אהוד וכה רצוי." להצלחה בשירות הצבאי נלוותה הצלחה בעירו. שמעון פרח בין חבריו, נהנה מחברתם והם נהנו מחברתו ומחוש ההומור השופע שלו. בקרב הבנות זכה להתעניינות מיוחדת, כולן נהנו מחברתו ורצו להיות בסביבתו. ביום י"ב בניסן תשס"ג (14.4.2003) נפל שמעון בעת שירותו והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בדימונה. הותיר אחריו הורים ושני אחים. כתבה אמו של שמעון: "בתקופה הכי מאושרת בחיים, כשהרגיש שהחיים מאירים לו פנים. תיכנן ורצה לעשות כל כך הרבה דברים, הותיר את כולנו המומים, כואבים, בוכים, שבורים ולא מאמינים… נגדע סופית החלום הוורוד שרק התחיל לפרוח, בנסיבות טרגיות נפטר שמעון והותיר את כולם חסרי אונים וכוח. לעולם לא נשכח, ודאי לא נסלח. כי אין מחיר ותמורה לאבידה, תמיד תישאר חייל עם חזון, חיוך ועמדה."

דילוג לתוכן