אלון, יוסף (“ג’ו” פלצ’ק)

בן פרידל וטקלה. נולד ביום י"ז בתמוז תרפ"ט (25.7.1929) בקיבוץ עין חרוד ובהיותו בן שנתיים חזר עם משפחתו לצ'כיה. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר כבשו הגרמנים את צ'כוסלובקיה, עבר לאנגליה, אומץ שם על ידי משפחה לא יהודית, משפחת דוידסון, ולמד בבית ספר מעולה. לאחר המלחמה חזר לצ'כוסלובקיה לחפש את הוריו והתברר לו שהם נרצחו בידי הנאצים. הוא נשאר שם והמשיך את לימודיו בבית ספר מקצועי. בבוא השעה התגייס לצבא הצ'כי ועבר קורס טיס, אך תמיד קיננה בו הכמיהה לארץ מולדתו. יוסף חיפש קשר עם הארץ ובראשית 1949 הצליח לעלות ארצה. בתחילת מרץ 1949, זמן קצר לאחר בואו, התגייס לצה"ל והתנדב לחיל האויר. בחיל עבר קורסים שונים: קורס מטאורולוגיה, קורס טיס נוסף, קורס מדריכי טיסה ועוד, ומילא בהצלחה תפקידים שונים, וביניהם מדריך טיס, סגן מפקד טייסת, מפקד טייסת, מפקד כנף, ראש ענף בטיחות טיסה ועוד. הוא נשלח להשתלמויות שונות בחו"ל וסיים בהצלחה בית ספר לפיקוד ומטה באנגליה. הערכות מפקדיו היו תמיד מעולות: "מפקד טייסת מהטובים בחיל, ישר, קפדן ויעיל, בעל נתונים מצויינים להתקדמות;" "עקשן, קפדן, דורש הרבה מעצמו ומאחרים;" "טייס מעל הממוצע. לא הפסיק טיסתו הפעילה מיום סיימו קורס טיס. מפקד טוב, שהשקיע מאמץ ומחשבה רבה בשלוש הטייסות שעליהן פיקד". גם בהיותו קשור בכל נימי נפשו לחיל, לא הזניח את משפחתו ובנותיו, והיה איש משפחה מסור ונאמן להפליא. יוסף למד צורפות כתחביב ועשה הרבה עבודות מתכת עדינה. כן אהב ציור ועסק בספורט. בשנת 1970 מונה כעוזר נספח צה"ל בוושינגטון. בתקופת כהונתו קשר יוסף קשר הדוק גם עם אנשי הפנטגון וגם עם הקהילה היהודית. הוא הרבה להרצות בפני נוער וסטודנטים וסייע לפעולות המגבית. ביום א' בתמוז תשל"ג (1.7.1973), נפל אל"מ יוסף בעת מילוי תפקידו בנכר והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. הניח אישה ושלוש בנות. לזכרו ניטע יער, מתרומות חבריו בארה"ב ובארץ, ליד קיבוץ להב בנגב; בבאר-שבע נקרא רחוב על שמו; בקיבוץ להב הוקם לזכרו מרכז לימודי איזורי