אלון, גיל-שלום

בנם-בכורם של דויד ולאה. נולד ביום ב' בניסן תש"ט (1.4.1949) במשמר הנגב. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון אשר בקיבוץ, שהוריו היו חברים בו. בבית הספר התבלט באהבת הבית, הסביבה והארץ ואהב לטייל ולהשתתף בחוג לידיעת הארץ של חטיבת בני הקיבוץ. אהב ספורט והשתתף במשחקי כדורעף וכדורסל ב"הפועל" שבמקום. כן היתה לו נטייה למשחק על הבמה. בסיימו את לימודיו בבית הספר קיבלה אותו אסיפת הקיבוץ כחבר. למרות היותו בגיל צעיר אפשר היה לסמוך עליו. עבד בענף ההשקאה והוא אז בן שבע-עשרה ומחצה. כל בני הכיתה יצאו לצבא והוא רצה להיות בתוכם. הוריו הסכימו איפוא לחתום על טפסי הגיוס וגיל נעשה לחייל. גויס לצה"ל בינואר 1967. אהב את חיי הצבא והתכונן לסיים קורס מ"כ ולצאת לקורס קצינים. עליז היה ברוחו ועל ידי כך היה מרים את המורל של כל החיילים. כחמישה חודשים אחרי גיוסו פרצה מלחמת ששת הימים. לפני המערכה בחר בו מפקד הפלוגה להיות הרץ והקשר שלו, תפקיד נכבד ואחראי; וביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), היה בין הראשונים שהסתער בטיהור התעלות והעמדות של האויב באום כתף שבסיני ונפל בקרב שנערך שם. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות במשמר הנגב. לזכרו הקדיש קיבוצו את אחד מגליונותיו. זכרו הועלה ב"יד לנופלים" שהוציאה פלוגתו. בחוברת "החטיבה במלחמת ששת הימים" הוזכר שמו. בספר "נחל נגב במערכה" הוקדשו לו עמודים מספר. בחוברת "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו.