אלון, אסף שלמה

בן נעמי ובן-ציון. נולד ביום כ"ה באלול תשכ"ו (10.9.1966) בקיבוץ עמיעד. בגיל רך עבר להתגורר בערד עם משפחתו. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר היסודי 'עופרים' והמשיך לתיכון המקיף בערד. את שתי שנות הלימודים האחרונות למד בתיכון 'רון' בתל-אביב. אסף, בחור גבוה, יפה, ועוצמה רבה בנוכחותו. בצחוקו המתגלגל היה סוחף את כולם. הוא שיחק כדורגל בהפועל ערד, והיה בקבוצת כדור-יד. שנתיים לפני גיוסו עבר לשחק כדורגל בקבוצת בני-יהודה בתל-אביב. משאת נפשו היתה להגיע לחטיבת גולני. באמצע נובמבר 1984 התגיס לצה"ל והתנדב לחטיבת גולני. אסף עבר את מסלול הטירונות וקורס מ"כים, ולאחר מכן הדריך מחלקות טירונים עד תום שירותו. אסף היה חייל בעל כוח סבל שאין כדוגמתו. רוח לחימה וכושר מנהיגות איפיינו אותו. בעיקר ברגעים הקשים, שבהם היתה המחלקה תחת לחץ, אסף בלט כחייל אחראי שמעודד את כולם ומזרז את המחלקה לבצע את הפקודות ביסודיות ובמהירות. במסעות ארוכים עזר לכולם, ואף פעם לא התלונן. הוא השרה ביטחון בחיוך הנצחי שלו וברוחו החברתית. ביום כ' בניסן תשמ"ז (19.4.1987) נפל אסף בקרב על הגנת יישובי הצפון. בקרב עם חוליית מחבלים שהתכוונה לפגוע באזרחים, נפגע אסף ונהרג. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, ואחות – בטי. חברו אבי נעים הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו. תנועת הסטודנטים היהודים ברומא נטעה עץ לזכרו. שר הביטחון שלח איגרת והביע בה את השתתפותו בצער המשפחה: "אסף היה סמל מחלקה מצטיין, לויאלי למפקדיו ופקודיו, בעל מוטיבציה ודוגמה אישית לכל מי שהכירו". במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "לאסף היה חשוב שיתנו בו אמון. זכינו לקבל אותו למחלקה ותלינו בו תקוות רבות. בשיבוץ החיילים למחלקות היה אסף המבוקש ביותר על-ידי כל סגל הפלוגה, כולם רצו בו. אשרי החיילים שזכו למפקדים כמוהו, ואשרי המפקדים שזכו לחייל כאסף. דמות עשירה, שייצגה כל כך הרבה. חייך ללא הרף, מלא שמחה, ואהבה לחיים".