אלהרר, מישל
מישל, בן אסתר ויעיש, נולד ביום י"ח בניסן תשי"ב (13.4.1952), בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו מצרפת, בשנת 1969. מישל למד במרכז הצרפתי בקזבלנקה ואחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון "ז'ק דקור" בפריס. לאחר שעלה ארצה השלים את לימודיו בבית-הספר התיכון הצרפתי בירושלים. מישל היה תלמיד חרוץ והצטיין בלימודי הספרות הצרפתית. הייתה לו נטייה מיוחדת ללימודי הטבע והוא התעניין במיוחד בגוף האדם ובתורת הרפואה. מישל הצטיין בגישה רצינית ובוגרת כלפי החיים. הוא היה בחור שקט ובן מסור להוריו. בתקופת לימודיו בחו"ל היה מישל חבר פעיל בתנועת ה"צופים" בצרפת. לאחר שהתאקלם בארץ, בחר את חבריו בקפידה וכולם היו שקטים ורציניים כמוהו. מישל גויס לצה"ל בינואר 1972. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים, בקורס-צניחה ובקורס-חובשים-קרביים והוצב לאחת מיחידות חיל הצנחנים. מישל היה חובש אחראי ומסור מאוד לתפקידו. חבריו ליחידה סיפרו, כי שימש להם דוגמה במזגו השקט והנוח. בתקופת שירותו הצבאי השתדל מישל שלא להדאיג את הוריו ולא הרבה לספר להם על הקשיים שבחיי הצבא. לדבריו, אחת החוויות הגדולות שעברו עליו, בתקופת השירות הצבאי, הייתה הצניחה הראשונה שצנח. חלומו הגדול של מישל, שעליו נהג לספר להוריו ולחבריו, היה ללמוד רפואה לאחר שישתחרר מצה"ל. הוא היה חוזר ואומר כי יש בדעתו להקדיש את כל חייו לטיפול בחולים ולעזרה לנצרכים ולחסרי-כל. במלחמת יום הכיפורים לחם מישל בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) בעת קרב, נפגע מישל בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מישל היה אהוב על כל מי שהכירו. הוא היה חייל מסור וחבר למופת. במילוי המשימה שהוטלה עליו במלחמת יום-הכיפורים הוא נתן את חייו למען מולדתו".
