fbpx
אלגרנטי, שלמה

אלגרנטי, שלמה


בן מרקו וחבצלת. נולד ביום י"א באדר תשי"ג (5.3.1953) בכפר יהוד, למד בבית הספר היסודי "יהודה הלוי" בכפר, סיים את לימודיו כתלמיד מצטיין והמשיך בבית הספר התיכון המקיף במגמה הביולוגית. שלמה נהג להתייחס לכל דבר בכובד ראש ובתבונה. הוא היה חבר בארגון "נוער לנוער" והדריך בו. כן היה חובב צילום והשתתף בחוג לצילום מטעם ארגון "נוער לנוער". הוא נטה לבמה ושאף לעסוק בבמאות. כן אהב לשחק בכדורסל ובכדורגל והשתתף בצעדות (לרבות צעדת ארבעת הימים). שלמה לא זלזל בשום אדם, אהב לעזור לזולת ולא שמר טינה לאיש. שכניו, חבריו ומוריו הוקירו אותו על טוב לבו ועל אופיו המצוין. הוא אהב וכיבד את הוריו והקדיש להם את זמנו ללימודים כדי שיוכל לחיות ולהתפרנס בכבוד. שלמה גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971. ביחידתו היה מסור לתפקידו ומילא את כל מה שהוטל עליו בנאמנות. חברו שמעון, שהתגייס יחד אתו, סיפר כי בעת מסע אלונקות מפרך, תחת מטר זועף, מיאן שלמה להעביר את האלונקה לאחר והעדיף לשאת אותה הלאה כדי לעזור לחבריו. בתקופת המרדפים והמארבים, כאשר יצאה מחלקתו לילה לילה לפעולה, מעולם לא ניסה להשתמט או להתחמק מחובתו. עם סיום הטירונות נבחר שלמה כחניך מחלקתי מצטיין, על דעת המפקדים והטירונים כאחד. הוא הצטיין גם בקורס מפקדי כיתות שהשתתף בו אחר כך. עם סיום הקורס חזרה שיגרת האימונים והשירות בקו. באחת ההיתקלויות, אור ליום א' בניסן תשל"ב (15.3.1972), נפצע שלמה קשה בעת מילוי תפקידו ובו ביום מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקרית שאול. מפקד פלוגתו כתב לזכרו: "שלמה הגיע אלינו עם אשראי עצום – חניך מצטיין מחלקתי בטירונות – – – הוא הצליח להוכיח את עצמו כחייל ממושמע, טוב מאוד בביצועיו ואהוב על כל חבריו. שלמה שירת תוך הכרה מלאה של כל צורכי הצבא. למרות הקשיים תוך כדי שירותו ביצע היטב את כל המוטל עליו וללא כל תלונה". משפחתו הוציאה לאור לזכרו חוברת בשם "שלמה;" כן הונצח שמו בספר שהוצא לאור על ידי המועצה המקומית "יהוד" במלאת לה כ"ה שנים – לזכר בניה שנפלו.

דילוג לתוכן