אלגמיס יוסף (“יוסי”, “ג’ו”, “יוסיפצ’י”)

בן נסים וקלרה. נולד ביום ח' בטבת תש"ה (24.12.1944) בירושלים. כבן זקונים גידלו הוריו את הילד מתוך פינוקים. חינוכו היה ברוח לאומית. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר היסודי "תחכמוני", לאחר מכן – את לימודיו התיכוניים בגמנסיה העברית בירושלים. ביולי 1963 גויס לצה"ל. לאחר תקופת הטירונות עבר קורס סיור ואף קורס מפקדי סיור, אותם סיים כחניך מצטיין. הוריו היו מתחננים לפניו להשתחרר מן הצבא ולחזור הביתה לחיים השקטים אך הוא ענה: "ומה יהיה על המדינה אם כולנו נשב בבית?". בתפקידו כסגן משנה גילה אחוות אחים ודבקות במטרה והיה לסמל לכל פקודיו; אמנם ביד קשה היה נוהג בפקודיו, כפי שהמשמעת דרשה, אך בשעות שמחוץ למסגרת גילה טוב לב והיה מוצא זמן פנוי להטות אוזן לכל חייל אשר בא והביא בפניו את בעיותיו. ביעילות רבה ובמהירות היה נוהג לבצע את כל אשר הוטל עליו. בקרב שנערך בחן יונס שברצועת עזה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967) נפל יוסף כשעמד בראש צוות סיור בהסתערותו על עמדת האויב. הובא לקבורה בבית הקברות לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. שמו הוזכר בספרים: "חשופים בצריח" לשבתאי טבת ו"שישה ימי תהילה" לא' גולן. כן נכלל ב"סיירת השריון" ותמונתו נמצאת ב"שריון בחילו".