אלגזי, יצחק

בן אסתר ואברהם, נולד ביום ט' באדר ב' תרפ"ט (21.3.1929) באלכסנדריה של מצרים. אביו, צורף-כסף אמיד, נשא בלבו אהבה לציון ובשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל, המשיך לעבוד במקצועו אולם ההצלחה לא האירה לו פנים. המשפחה התגוררה בתל-יהודה. בשנת 1936 קנה סוס ועגלה, היה לעגלון ופירנס את ביתו בדוחק. יצחק סיים את בית-הספר העממי וכבר החל לשאת בעול הבית. לשם כך התמחה בליטוש יהלומים. עוד בהיותו תלמיד בבית-הספר העממי הצטרף יצחק ל"הגנה" והיה נאמן לה עד סוף ימיו. עם פרוץ המלחמה שירת בחטיבת "אלכסנדרוני". ה"הגנה" היא שעיצבה את אופיו ובה חונך. היה בעל חוש חברתי מפותח, ישר בהליכותיו וחבר מסור שידע להשפיע מרוחו הטובה על כל סביביו ולרומם את רוחם של חבריו הלוחמים בשעות סכנה קשות. הוא שאף להסרת המחיצות בין כיתות הלוחמים השונות. יצחק נפל בעת מבצע "דני", בקרב באזור לוד-רמלה ביום ו' בתמוז תש"ח (13.7.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.