אלגור (אלגזר), מתתיהו

מתתיהו (מתי), בן אסתר ומוריס, נולד בקהיר שבמצרים ביום י"ז בטבת תש"ט (18.1.1949), כבן לעדת היהודים הקראים. בהיותו בן ארבע שנים בלבד, נתייתם מאביו. בקהיר למד שנתיים בבית-ספר יסודי, ואחרי כן עלתה אמו האלמנה עם שלושת ילדיה לארץ. בתחילה התיישבה המשפחה בחיפה, שם סיים מתי את לימודיו היסודיים בבית הספר "קרית-יערים". אחר-כך עברה המשפחה להתגורר באשדוד-ים, ומתי למד שנה אחת בבית הספר המקצועי "נעורים" והתמחה במקצוע האינסטלציה. בשל מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה – האם הייתה חולה, הסבתא, האם ושלושת הבנים גרו בדירה קטנה וצפופה – נאלץ מתי להפסיק את לימודיו ולצאת לעבודה. הוא החל לעבוד כשרברב אצל קבלנים, ואת אשר הרוויח נתן לאמו. הילדות הקשה לא בלמה את התפתחותו של מתי: הוא היה עליז מטבעו, וכל הקשיים לא השפיעו על אופיו הבריא. הוא אהב את חברת הבריות והיה מקובל מאוד בין בני גילו, התעניין בספורט ובפוליטיקה, ובשעותיו הפנויות הרבה לטייל ברחבי הארץ. מתתיהו גויס לצה"ל בראשית פברואר 1967 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורס תותחנות טנקים, וקורסי מקצועות טנקים. הוא היה גאה מאוד על היותו חייל בשריון ועל שנקלע לשירות החובה בשנים המעניינות ביותר (לפי דבריו). בשנות שירותו עשה בחזית הדרום בתקופת מלחמת ששת-הימים ובתקופת מלחמת ההתשה. בתקופת מלחמת ההתשה גם נפצע בהפגזה, אולם לאחר שהחלים שב מיד לתפקידו הקרבי ולא ביקש לו עבודה במשרד. בראשית פברואר 1970 לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר וחזר לחיים האזרחיים, שב לעבוד בשרברבות ונשא לאישה את חברתו מרסל. הזוג הצעיר עבר להתגורר בפתח-תקווה והחל לבנות את ביתו שם. בקיץ 1973 הודיעה מרסל לבעלה המאושר שהוא עתיד להיות אב. הזוג "מ' את מ'" החליט כמובן, שלבן הילוד (או הבת) יינתן שם שיתחיל באות מם. במלחמת יום הכיפורים לחם מתי בסיני בחזית הדרום. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בקרב המר על גשר פירדאן, נפגע הטנק שלו תוך כדי הסתערות, ומתי נפל בקרב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבאשדוד. השאיר אחריו אישה ובת, מתניה, שנולדה לאחר מותו, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז משה דיין: "מתי היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו". המשפחה תרמה לזכרו ספר תורה, שהוכנס לבית-הכנסת על-שם רבי ענן הנשיא שבאשדוד.