אלגבע, מנחם
בן נעמה ויוסף. נולד ביום ד' באייר תרע"ה (18.4.1915) בסלוניקי שביוון. האב, מורה לעברית בבית הספר בקהילת סלוניקי, העניק לשמונת ילדיו חינוך עברי וציוני. מנחם סיים גימנסיה איטלקית ולמד תקופת מה בבית ספר לקצינים, אך נאלץ להפסיק לימודיו אלה כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועבד כשען. הוא הצטרף לתנועה ציונית-חלוצית והכין עצמו לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1933 עלה לארץ, עבר לרחובות מקום שעבד כפועל והצטרף כחבר להסתדרות העובדים הכללית. כעבור כשנה התגייס לארגון ה"הגנה" ובמאורעות תרצ"ו התנדב לחיל הנוטרים ושירת באזור. הוא מילא תפקידי בטחון במקומות שונים ברחבי הארץ. היה חבר ב"נודדת", שמר כחודש בחניתה, מילא תפקידי שמירה בבית ויצמן ברחובות, וכן שמר במשק הפועלות "עיינות" בראשון לציון. מנחם עלה בסולם התפקידים ובתפקידו האחרון היה מפקד פלוגת שדה בנחלת יהודה. בקרב חבריו היה ידוע כאיש אמיץ, ישר-דרך, טוב לב ושקט, מבטו ישר וחיוך מרחף תמיד על שפתיו. הוא סירב להצטרף למפלגה פוליטית כלשהי שכן היה עצמו ציוני אל-מפלגתי הלוחם למען עבודה עברית, הגנה ועליה ותקומתה של מדינה עברית עצמאית. ב-8.10.1938, בעיצומם של מאורעות הדמים, יצא עם שניים מחבריו לשמירה ליד פרדס בין בית דגן לראשון לציון. לפתע נפתחה אש מתוך הפרדס ולאחר קרב יריות, שבו הספיק מנחם לירות 25 כדורים ולטעון את רובהו מחדש, נפצע קשה בראשו. ההתקפה נהדפה כשהגיעו למקום יחידות צבא ומשטרה. מנחם פונה מן המקום אך למחרת, בי"ד בתשרי תרצ"ט (9.10.1938), מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברחובות. הניח אח.