אלבניאת, מהאוש

בנם של קפאיה וקאיד. נולד ב-21.4.1987 בשבט אבו-בניה, בפזורה ליד כסייפה. בן בכור לשבעה-עשר אחים. מהאוש למד בבתי הספר היסודי והעל-יסודי בכסייפה וסיים שתים-עשרה שנות לימוד. במהלך ילדותו אהב מאוד לטייל בדיונות החול שמסביב לשבט וכך למד להכיר את שטחי הדרום. מהאוש גדל והתחנך בשבט אבו-רביעה שרבים מבניו רכשו השכלה גבוהה, והוא נחשב לשבט הבדואי המוכר והמשפיע מבין שבטי הבדואים בדרום. רוב בניה של המשפחה המפוארת של מהאוש מתגייסים לצה"ל ותורמים לביטחון המדינה. מהאוש, שהרגיש חלק מהמשפחה, הלך בעקבותיהם, וב-9.4.2006 התגייס אף הוא לצה"ל. בגיוסו משך אחריו גם את אחיו הצעיר ממנו שהתגייס אחריו. בשנה הראשונה לשירותו הצבאי שירת מהאוש ביחידת הגששים בפיקוד צפון, על גבול לבנון. לאחר מכן עבר ליחידת הגששים בפיקוד דרום ושירת בחטיבה מרחבית באוגדת עזה. מהאוש אהב מאוד את תפקידו, הצטיין בו, היה "מורעל" על הצבא ותכנן להמשיך לשירות קבע. הוא השקיע את כל כולו במטרה. הוא היה חייל אהוד מאוד בקרב חבריו ליחידה, ותמיד היה נסוך על פניו חיוכו. בביתו קיבל אורחים בסבר פנים יפות. כל הזמן שהה בחברת אנשים, דאג לכולם, היה בחור אחראי מאוד ואהב את החיים. בחופשות נהנה לבלות עם חבריו ועם בני משפחתו. לעתים קרובות נהג לבלות אצל דודו, מוסא אלבניאת. מוסא סיפר: "אני התגייסתי ראשון, ואחריי הלכו כולם. אני מקווה שהמדינה תסתכל עלינו כמו שאנחנו מסתכלים עליה. מהאוש היה בא אליי בכל פעם שהגיע לחופשה הביתה ומספר לי על הצבא. אני יודע איך זה, גם אני ניצלתי מספר פעמים מתקריות בזמן שחברים שלי נהרגו לידי." ב-17 במרס 2006 התחתן מהאוש עם בחירת לבו והתחיל לבנות לו ולאשתו בית. ב-16.4.2008 זיהתה תצפית לפנות בוקר חוליית חמושים סמוך לגדר המערכת, כשהם מנסים להניח מטען. כוח מחטיבת "גבעתי" שהוקפץ למקום חצה את הגדר לשטח רצועת עזה מול קיבוץ בארי, ונקלע למארב. במכת האש הכבדה, שלֻוותה בירי טילי נ"ט ופצצות מרגמה, נהרגו שלושה חיילים: מהאוש ושני חבריו מ"גבעתי", סמל מתן עבדתי ורב"ט דוד פפיאן. ארבעה חיילים נוספים נפצעו. הכוח המשיך בלחימה למרות האבדה הכבדה, רדף אחרי חוליית המחבלים, אחד מהם נפגע והאחרים נמלטו מהמקום. סמל מהאוש אלבניאת נפל בקרב בעזה והוא בן עשרים ואחת בנפלו. מהאוש הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכסייפה. השאיר אחריו אישה, – הנדה, הורים, שמונה אחים: פארס, ג'האד, סלמאן, סאלם, פלאח, אמסלאם, מוחמד, אברהים; ארבע אחיות: כאמלה, נהיה, אמל ובוהה; וחמישה אחים למחצה: ריחאד, סלימאן, זוהרה, פאטמה ומרים. דודו מוסא אמר: "זה אובדן גדול בשבילנו. הוא היה בחור מקסים. אני מרגיש שאיבדתי בן. נמשיך להתגייס לצה"ל ואני אמשיך לעודד תושבים להתגייס ולשרת את המדינה שלנו."