אלבוחר, יעקב

נולד בשנת תרנ"ט (1899) בעיר מונסטיר שבבסרביה למשפחה יהודית-ספרדית מיוחסת. הוריו הקפידו לחנכו על ברכי המסורת, ושמרו לבל יתערב בסביבת הנוכרים. כשגדל היה נודד בין הכפרים לרגל עסקיו ועד מהרה בגר ונתחשל. סכנות רבות ארבו לו בדרכים, אך הוא שמר על קור-רוח ונהג באומץ-לב. בכל אשר הלך הצטיין בנקיון כפיו ובדבקותו במסורת היהודית. בשנת 1921 עלה עם אשתו לארץ ישראל כדי להשתלב בעבודת האדמה. יעקב התקשה מאוד לפרנס את משפחתו, וזמן רב סבל בדומיה בלי לשתף איש בלבטיו. כעבור זמן השתקע עם משפחתו בירושלים והיה מוכר דגים לפרנסתו. עד מהרה הפך לדמות מוכרת במקום והיה משיח עם כל ידידיו על החיים הארץ ועל המתרחש בה. לפי מראהו החיצוני היה כאחד העם, אך למעשה היה אדם מעמיק, שעקב בעירנות ובסקרנות אחר הנעשה בארץ, והבין את הקשיים ואת הבעיות המטרידים את העם. בימי המאורעות היה יעקב מראשוני המתנדבים להגנה, וחירף את נפשו בהגינו על המקומות המסוכנים ביותר בירושלים. ביום י"ז באב תרפ"ט (23.8.1929) נרצח על-ידי ערבים בשכונת רוממה. הניח אחריו אישה וילדים. רשימה על דמותו ראתה אור בספר "יזכור תרפ"ט"