fbpx
אכר, אביהוא

אכר, אביהוא


בן זאב ורוחמה. נולד ביום ט"ו בכסלו תשי"ב (14.12.1951) בקיבוץ הזורע שבעמק-יזרעאל. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר שבמקום ואת השכלתו התיכונית רכש במוסד 'שומריה' שבמשמר- העמק. מנעוריו היה אביהוא חניך פעיל ומסור בחברת הנעורים שבמוסד. אביהוא היה תלמיד מבריק, ובצד לימודיו שקד גם על אימוני התעמלות, ריצה והתעמלות מכשירים, ובענף זה הגיע להישגים בקבוצה ייצוגית. בגמר לימודיו יצא אביהוא לשנת הדרכה, כמדריך בתנועת 'השומר הצעיר' שבקן רמתיים (בשנת 1969/70). אהבתו הגדולה של אביהוא נתונה היתה למוסיקה: מגיל 13 למד לנגן בחצוצרה. הוא נטל חלק בתזמורת בני הקיבוצים וגם ניגן קטעי-סולו. התמיד בנגינה גם בהיותו פעיל בתנועה ובצבא. נהג לנגן בכל החגים והחגיגות שבקיבוץ; כן צורף לתזמורת הקמרית הקיבוצית והתחבב על חבריה. אביהוא גדל בצל מחלתו האנושה של אחיו עקיבא ז"ל, שהיה רתוק לכסאו ולמיטתו. בניגוד למצבו האנוש כמה אחיו להרקיע ולפרוש כנפיים – כיוני-טיפוחיו האהובות, או להגביה טוס במטוסים, שידע לזהותם בצורה מפליאה על-פי זמזום מנועיהם ויעפם מעל למרחבי עמק- יזרעאל. ככל-הנראה, סבלו וכמיהותיו של אחיו ז"ל הנביטו בקרבו של אביהוא את השאיפה וההחלטה הנחושה להגביה טוס. לעיני מוריו וחבריו נחשף אביהוא כאדם נחוש-החלטה, מגובש בדעותיו ובמעשיו, אשר חתר ללא-לאות להגשמת ייעודו. פעילותו בלימודים, נגינתו בחצוצרה, אימוני-ההתעמלות המפרכים ורגש האחריות בכל עבודה שעסק בה – הצביעו על יציבות מפתיעה, כישרון ויכולת התמדה נדירים. סדר-יומו המאורגן ויסודיותו היו לדוגמה ומשל בקרב יודעיו. לא ניתן היה להוציאו מן המסלול שקבע לעצמו במעשי-משובה, רכילות או רגעי-בטלה. את גישתו לחיים שיקפו רצינות וגישה עקרונית מחמירה כלפי הזולת, מלווים הומור דק ואירוניה ביחס לחברה ולקיבוץ; היה מי שראה בכך גילוי של נוקשות וחספוס, ואולם אביהוא דבק בעקרונותיו, היה מוכן לשחות נגד הזרם ולהתמיד במהלכו העקבי. הוא הזדהה עם התנועה ורעיונותיה, וזיקתו לקיבוץ היתה מושתת על יסודות איתנים. בעת שנת ההדרכה בתנועה נפגש אביהוא לראשונה עם איה, ומאז צמחה ועלתה חברות עמוקת שורשים ואהבה, שנתחשלה בתמורות הזמן והבגרות המשותפת. ככל שהתקרב מועד גיוסו לצבא, כן צהל לקראת היום בו יגשים חלום-נעוריו, והוא יפרוש כנפיים. אולם, תחילה נפסל מלצאת לקורס-טיס, ואת ראשית דרכו כטירון בצבא עשה ביחידת-רגלים מובחרת. פגיעה ברגלו קטעה מסלול זה, ושוב פנה אביהוא לטיס, והפעם לא עמד שום מכשול בדרכו, והוא זכה להיות נווט במטוס הפנטום. בתום שירות החובה חזר אביהוא לקיבוצו, אל הוריו ביחד עם איה, חברתו לחיים. על-פי משאלתו עמד אביהוא לצאת להדרכה, כשליח בוגר בתנועה החינוכית בארץ; ובינתיים עבד במפעל בקיבוץ – כאשר הקיבוץ ואביהוא רוקמים תכניות להשתלמותו והשתלבותו בעתיד. אך כל אלה התנפצו, כאשר באחת מגיחותיו-טיסותיו, במסגרת שירות המילואים, לא שבו עוד אביהוא וחברו-מפקדו. אביהוא נפל בעת מילוי תפקידו – ביום י"ט בטבת תשל"ח (29.12.1977), והוא בן 26. הובא למנוחת-עולמים באדמת 'הזורע', בבית-העלמין שבמורד הוואדי. הותיר באבלם הורים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

דילוג לתוכן