איתן, גיורא (“גוגה”)

בן שמואל ורינה. נולד ביום ו בטבת תש"ג 14.12.1942)) בתל עדשים. היה דור שלישי בארץ; סבו – מראשוני "השומר" וממייסדי תל עדשים; אביו – איש "הגנה" וממייסדי משמר הגבול המשמש קצין בכיר במשטרת הגבול; דודו הוא תת אלוף רפול, קצין צנחנים ראשי. גיורא סיים את בית הספר החקלאי "עיינות". התעניין בספורט הדיג ועסק בו בשעות הפנאי. אחרי שגמר את שירותו הסדיר התנדב לצבא הקבע ועלה לדרגת סרן; שימש כמפקד פלוגה של צנחנים. את חיל הצנחנים החשיב מאד כי כולו אמר התנדבות ותמיד היה מוכן ומזומן לתת את כל כולו למען המולדת. זה היה החיל היחיד שהוא היה מסוגל לשרת בו, כי בביתו היתה ההליכה ליחידה קרבית טבעית ומובנת מאליה – ואין הכוונה לביתו שבפתח תקווה, אשר לשם עברה משפחתו כאשר מלאו לו י"ב, אלא לזה אשר קדם לו, לתל עדשים, שבה נולד ואשר את אווירתה שאף אל קרבו. מבית הספר החקלאי, אשר בו למד, הצטרף לגרעין הנח"ל והיה בין מייסדי קיבוץ עין יהב אשר בערבה. גם שם התבטאה חלוציותו ומתוך קיבוצו הגיע לצנחנות; לנח"ל מוצנח. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים יצא גיורא לשדה המערכה ובקרב שנערך על משלטי שיך זוויד אשר בסיני, ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז 5.6.1967)), נפגע הזחל"ם שלו מפגז ולמרות שהיה פצוע קשה המשיך בפיקוד על חבריו ואנשיו עד הסוף, כל עוד היה בהכרה. הניח אשה ובת (למעלה משנה) – והבן, שנולד באוגוסט 1967 – כחודשיים אחרי נפול אביו – נקרא על שמו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בפתח תקוה. כתבת שער נתפרסמה עליו ב"במחנה" בשם "עולמו של קצין הצנחנים גיורא איתן".