איש-שלום, דורון

דורון, בן ורדיה וברכיהו, נולד ביום י"ז באלול תשי"ב (7.9.1952) ברמת-גן. הוא סיים שש שנות לימוד בבית-הספר היסודי "יהלום" ברמת-גן ואחרי-כן הצטרף למשפחתו, שנשלחה לאירופה בשירות המדינה. בחו"ל המשיך וסיים את לימודיו היסודיים וחלק מלימודיו התיכוניים. כשתמה השליחות באירופה, חזרה המשפחה ארצה וקבעה את מושבה בנצרת-עילית. כאן נכנס דורון לבית-הספר התיכון על שם משה שרת והשלים את לימודיו התיכוניים. דורון היה אציל-נפש ורודף-צדק עוד מילדותו. תמיד לחם למען הצדק והשוויון לכל והיה סמל ודוגמא בפעילותו החברתית ובמאבקו למען עקרונותיו. פעילות זו התבטאה בעיקר בארגון מפגשים חברתיים לשם שיחות וויכוחים בנושאים: התנהגות מוסרית, צדק ושוויון וניסיונות לפתור את בעיית העוול שנגרם לחלשים בחברה. בכל מקום שנמצא ובכל חברה שהתארח, תמיד היה מוכן לעזור ולסייע ככל שנתבקש. דוקי, כפי שנקרא בפי כל, אהב ספר והרבה לקרוא וגם אהב לכתוב שירים. כמו-כן אהב אמנות, נגינה בקלרינט, מוסיקה וצילום. בשנים שעשה באירופה הרבה לבקר במופעי אמנות וכך הרחיב את אופקיו ואת ידיעותיו. דורון גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל האוויר. לאחר שעשה כשנה בקורס טיס, הועבר ליחידה אחרת ועבר קורס בהפעלת ציוד-אלקטרוני ולבסוף היה למדריך בחיל. הוא היה חיל טוב, מסור ונאמן לתפקידו. מילוי תפקידו הצבאי בצורה הטובה ביותר, עמד בראש מעיניו. סמוך לתום תקופת שירותו הסדיר נרשם ללימודים באוניברסיטת בר-אילן. ביום 7.11.1973 נועד דורון להשתחרר מהשירות הסדיר אולם מלחמת יום-הכיפורים פרצה ומועד שחרורו נדחה. במלחמה מילא את תפקידו במסגרת מקצועו ובתקופת מלחמת ההתשה שימש בתפקידו בחזית הצפון. ביום כ"ז בניסן תשל"ד (19.4.1974), יום השואה והגבורה, נפל דורון בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנצרת-עילית. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. רצה הגורל שהשיר "הודיה לנופלים" שכתב דורון והקריאו במסיבת-סיום בבית-הספר התיכון, הוקרא כדברי-הספד ליד קברו הרענן בעת קבורתו (השיר פורסם אחרי-כן בביטאון "יד לבנים" , חוברת ב'). במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "ברצוני להביע בשמי ובשם כל חיילי היחידה את תנחומינו הכנים בנפול בנכם דורון. הוא היה אהוד על כל חיילי היחידה. הוא היה חייל למופת, אשר מילא בנאמנות ובמסירות כל תפקיד אשר הוטל עליו. נפילתו השרתה אבל כבד בקרבנו והותירה מקום ריק ביחידתו, אולם זכרו לא ימוש מלבנו לעד". אנדרטת-זכרון הוקמה במקום אשר בו נספה דורון יחד עם עוד שבעה מאנשי חיל-האוויר, ליד שדה-התעופה במחניים. האנדרטה שהוקמה לזכרם על-ידי המשפחות השכולות נקראת "יד לשמונה;" ספריית בית ספרו בנצרת-עילית נקראת על שמו, להנצחת זכרו; בכל שנה, בסיום תקופת הלימודים בבית-ספרו, מעניקה המשפחה ספרים לתלמידים המצטיינים בפעילותם החברתית, לציון זכרו של דורון.