אירז’ק, אליעזר

בן חיה (הרמינה) ושלמה, נולד בחודש דצמבר שנת 1923 בעיר באדן שליד וינה. התחנך בבית-היתומים היהודי המקומי, וכשהתבגר ועמד להיות עצמאי בחייו, סופחה המדינה ל"רייך" הגרמני הנאצי. אליעזר זכה להינצל ולעלות עם "עליית-הנוער" הדתית ובשנת 1940 הגיע לארץ. הוא למד שנה במקווה ישראל והצטרף לקיבוץ נוער אגודתי בנס-ציונה. בשאיפתו למלא את שירותו למולדת התנדב למשטרת החופים ובתום 15 חודשי השירות 1942/3)) חזר לקיבוץ. אך גם חייו החלוציים עמדו במזל רע. הוא חלה במחלת- עצבים ממושכת, ומשהחלים שוב לא מצא את מקומו בקיבוץ. הוא עבר לגור במושבה גדרה, ושם רווח לו. עבד בטייחות ונשא אישה. בהתגייס העם למלחמה, התנדבו השנים, הוא ואישתו, לחטיבת "גבעתי". ביום י"ז באדר ב' תש"ח (28.3.1948) חזר במשוריין מגדרה לתל-נוף. אנשי כנופיה ממע'אר תפסו את בית- הספר הסמוך לצומת, הטמינו מוקש חשמלי בכביש המוליך לתל-נוף והפעילו אותו כאשר עבר המשוריין במקום. הפיצוץ גרם להתלקחות המשוריין והאש העזה מבניין בית-הספר לא איפשרה גישה אליו. בו בלילה פשט כוח לוחמי "גבעתי" על בית-הספר ופוצצו ולמחרת חולצו גופות אנשי המשוריין השרוף. אליעזר הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.