איצקוביץ, שרגא (פייבל)
בן שיינה-יפה ויוסף-מאיר, נולד בראש חודש מנחם-אב תרפ"א (5.8.1921) בקובנה שבליטא ועלה עם הוריו לארץ בשנת תרפ"ה. הוא למד בבית-הספר "תחכמוני" בתל-אביב ואחר-כך בגימנסיה "השכלה". בילדותו חונך ברוח של מסורת דתית ולאומית והצטרף לתנועת-הנוער של בית"ר. שרגא שאף להיות עובד-אדמה ולהמשיך את לימודיו בבית-הספר החקלאי במקווה ישראל, אבל בשל מאורעות תרצ"ו לא יכול היה לעזוב את בית הוריו. שרגא נאלץ לדחות את הגשמת חלומו ולעזור בינתיים לאביו בחלוקת קרח בקואופרטיב "הלבנון". בימי מלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת בו כארבע שנים. לאחר שהשתחרר ושב לבית הוריו היה מחזר על פתחי לשכת העבודה ועובד בכל עבודה קשה המזדמנת לו. בשעת העבודה היה עוזר לפועלים החלשים והזקנים. היה נכון לעזור לכל, גומל חסדים בכספו המועט ואחרי מותו הוחזרו להוריו הלוואות רבות כאלו אשר מעולם לא הזכירן. עם פרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בשמירה בגבולות תל-אביב ואחר- כך בכיבוש יפו. ב-8.7.1948 התגייס לצבא הגנה לישראל ושירת בחטיבת "גבעתי". עשה בלב שלם עבודות קשות בחפירות ובמשלטים. היה מסור לחבריו, אמיץ בקרבות ואף עזר לפצועים. בליל ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948), בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב בקרב על משלטי חוליקאת, נפצע מפגז בידו השמאלית, אך הוסיף למלא את תפקידו עד תום הקרב, עד שבדרך למשלט פגע קליע בראשו והוא נפל. שרגא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.