איציקזון, יעקב-קופל (יעקב’לה)

בן-יחיד להוריו עטא-לאה והלמן-אריה, נולד ביום י"ד בתשרי תרפ"ט (28.9.1928) בתל-אביב. עם סיום לימודיו בבית-הספר העממי "ביאליק" הצטרף לאגודת יורדי-ים "זבולון". מתוך רצון והרגשת חובה לעזור להוריו הפסיק את לימודיו, אף כי כשרונותיו דרשו והצדיקו את ההמשך, והסתפק בהשתלמות בשיעורי ערב של "הנוער העובד". פעמים רבות עזר בהתנדבות למצילים העירוניים על חוף הים והצליח להציל מתרחצים מטביעה. בהצלה עסק לא לשם ספורט או התגנדרות ילדותית במעשי גבורה, אלא מתוך נטייה נפשית להשתמש ביכולת השחייה שלו למטרה נעלה, וכל מעשה-הצלה גרם לו שמחה מיוחדת. לפעמים התנדב גם למלא את מקומו של מציל עירוני שהיה זקוק ליום חופשה או שנעדר מטעמי בריאות וכו'. לאחרונה עבד כפקיד במשרד המפקח העירוני. יעקב-קופל התגייס לנוטרות ועם פרוץ מלחמת-העצמאות נשלח לגליל העליון, שם השתתף בפעולות שמירה והגנה רבות ובהתקפה הראשונה על משטרת נבי יושע. מצודת המשטרה בנבי יושע שלטה על צומת הדרכים של כביש הצפון ועם פינוי הבריטים מהאזור נמסרה על ידם לערבים, ביום 15.4.1948. למחרת יצא כוח משולב של חטיבות "עודד" ו"יפתח" באוטובוסים משוריינים, לכבוש את המשטרה. מול הכניסה למשטרה נפתחה אש על כלי הרכב, מספר לוחמים נפגעו והכוח נסוג. בקרב זה נפל, ביום ז' בניסן תש"ח (16.4.1948) ונקבר באיילת השחר. ביום כ"ז באלול תש"ט (29.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.