איפרגן, דוד

בן נסים וסימי. נולד ביום כ"ח באב תשי"ב (19.8.1952) במוגדיר שבמרוקו. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי 'עלומים' שבדימונה ולמד שנה אחת מסגרות בבית-הספר המקצועי שבמרכז הנוער בדימונה. התעניין במיוחד בתחומים הטכניים ועם סיום כיתה ט' עבד כמסגר במקומות שונים. דוד היה בחור רציני עם יחס חיובי לחיים, אדם ישר ובעל-מצפון. הוא אהב לעזור לזולת והיה חביב על חבריו. דוד דאג לבני-משפחתו, היה בן נאמן ומסור להוריו והרבה לעזור לאחותו. בכל חופשה הקפיד לבוא הביתה ולעזור להוריו. חבריו מספרים על תכניותיו לאחר השחרור מצה"ל, כאשר יוכל להתבסס בעבודה קבועה ולתמוך בהוריו, כספית ונפשית. דוד גויס לצה"ל באוגוסט 1973 והוצב לחיל-החימוש. תחילה עוכב גיוסו בשל סיבות רפואיות, אך דוד התעקש לשרת בצה"ל ולאחר פניות ובקשות חוזרות מצדו – גויס. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים שונים, הוצב לשרת בירושלים. כעבור חודשים-מספר הועבר – לבקשת הוריו – לשרת קרוב יותר לבית והוצב בסדנה מרחבית במפקדת פיקוד הדרום. ביום ט"ז בניסן תשל"ה (27.3.1975) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבדימונה. השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רב"ט דוד איפרגן תרם רבות למערך צה"ל והוסיף לשמה הטוב של היחידה. דוד היה חייל מסור ואחראי שלא חסך כל מאמץ". הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה.