אינדיג, דוד

דוד, בן טובה וגרשון, נולד ביום י"ג בסיון תשי"ב (6.7.1952) בכפר יעבץ. הוא למד בבית הספר היסודי "שכטרמן" בכפר הולדתו וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "מקווה ישראל" שבחולון. דוד היה תלמיד חרוץ ואהוב על מוריו. הוא היה חובב ספורט והשתתף בנבחרת הכדורגל של בית-ספרו. כן היה חבר פעיל בתנועת נוער ובשנת 1968 נעשה מדריך-נוער במקווה-ישראל. הוא אהב את הארץ ואת נופיה והרבה לצאת לטיולים. העיסוק אשר מילא את כל שעות הפנאי שלו היה קריאת ספרים. חבריו מספרים כי יותר מכל אהב לשקוע בכורסא ולהתעמק בספר הדן באחד הנושאים שעניינו אותו. הוא היה בחור עליז, בעל מזג נוח ותמיד היה נכון לעזור לחבריו הרבים. דוד גויס לצה"ל במחצית מרץ 1970 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מפקדי-כיתות הוצב דוד לצנחנים. ביחידתו קנה לו שם של חייל אחראי, מלא מרץ ומסור לתפקידו. הוא שימש מופת לחבריו ביחידה, בדבקותו במילוי המשימות שהוטלו עליו. דוד אהב את החיים במסגרת הצבא. להוריו, שעמם שמר על קשר מכתבים הדוק בתקופת השירות בצבא, סיפר בגאווה כי הצליח לרכוש חברים רבים מקרב אנשי היחידה וחברים אלה אשרו את דבריו בביקוריהם התכופים בביתו. במלחמת יום הכיפורים השתתף דוד בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"א בתשרי (17.10.1973), בשעת קרב באזור "החווה הסינית", פגע בו פגז והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר יעבץ. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב חברו: "בזכות בחורים כדוד אנו חיים בישראל. אם כל חיילינו יהיו כמוהו – נבטיח לעצמנו חיי שלום בארצנו. הוא היה אדם שקשה לתאר במילים. חבר טוב, מנהיג ואדם שהיה מוכן לתת את נפשו למען המולדת ושלום העם".