אימני, חזקיה דריוש (חזי)

בן טלעת ומרדכי, נולד בשנת 1965 בפרס, שם למד והשלים את לימודיו בבית-ספר יסודי ושתי כיתות של בית-ספר תיכון. באוגוסט 1979 עלה חזי לארץ עם אחיו הצעיר ממנו. הם היו בטיפול המחלקה לעליית הנוער שלהסוכנות היהודית, ולפעמים התגוררו אצל דודתם בירושלים. אחרי שעלה לארץ למד חזי כשנתיים בישיבת "יד בנימין". לאחר מכן, בשנת 1981, עבר לגור במושב בני ראם, שבאזור קריית מלאכי. הוא עבד כשנה כנהג טרקטור. ביוני 1983 הוא התגייס לצה"ל ושירת בחיל-השריון. מאחר שהוריו ואחיו נשארו בפרס, הוכר חזי בצה"ל כ"חייל בודד", בעל זכויות מיוחדות. בהתערבות צה"ל הוא אומץ על-ידי משפחה במושב לכיש. חזי עבר אימוני טירונות, התאמן בטנק ה"מרכבה" ועלה לדרגת רב"ט. במלחמת שלום הגליל שירת בלבנון. כחייל בודד הורשה לטלפן מפעם לפעם אל הוריו מבסיסו הצבאי בלבנון. שיחות אלו הקלו עליו במידת-מה את הדאגה ואת הגעגועים למשפחתו. מפקדיו וחבריו בצה"ל השתדלו לעזור לו בבדידותו. ביום 6.12.1984 נפצע חזי בחזהו, בעת שירותו בלבנון. הוא הועבר לבית-החולים במצב אנוש, ושלושה שבועות נאבקו הרופאים להציל את חייו. ביום ה' בטבת תשמ"ה (28.12.1984) מת חזי מפצעיו. בן 19 היה במותו. אמו ואחיו הצעיר הצליחו לעלות לארץ לאחר פציעתו ולהיות איתו בימים האחרונים. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי על הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו אם ושלושה אחים בארץ וכן אב ואח בפרס. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים לאמו, שהוזעקה ארצה: "לאחר שנאבק על חייו במשך שלושה שבועות נפטר רב"ט חזי. כשנה וחצי שהה במחיצתנו, בתקופה ארוכה של אימונים ופעילות ביטחון שוטף. הוא היה אהוב על חבריו, מסור ואחראי, ותמיד התנדב לבצע כל משימה. הוא היה גאה בשירותו בצה"ל ובחיל-השריון. באומץ לב ובהתמדה המשיך לשרת, על אף המרחק מהוריו ומשפחתו וגעגועיו אליהם"