איל, גדי יצחק

בן שרה ואדם. נולד ביום כ"ה בחשוון תשכ"ה (31.10.1964) בתל אביב. למד בבית-הספר היסודי 'א.ד. גורדון' בתל אביב. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון עירוני ה' במגמה הריאלית. גדי היה חבר בנבחרת הקליעה של 'הפועל' תל אביב. הוא גויס לצה"ל בשלהי ינואר 1983 והתנדב לחיל האוויר. הוא סיים קורס-טיס והוסמך כטייס מסוק. להערכת מפקדיו מילא גדי את תפקידו היטב. "אחראי ויוזם. קצין בעל גישה וידע טכניים טובים מאוד ורמת טיסה טובה מאוד. למרות היותו צעיר יש לו יכולת טובה מאוד" – כך נכתב בתיקו האישי. ביום י"ט בטבת תשמ"ז (20.1.1987) נפל גדי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. בן עשרים-ושתיים היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושני אחים – דני וניר. הוא הועלה לדרגת סרן לאחר נפילתו וקיבל תעודת הוקרה על שירותו בצבא הקבע. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם גדי היה טייס טוב וקצין טוב. הוא מילא את תפקידיו היטב ובדרך בוגרת, אחראית ושקולה. גדי קיבל את קברניטותו לא מזמן ולמרות זאת היה אחד ממועמדי לקידום בהמשך דרכו בחיל האוויר". הוריו הנציחו את זכרו בהקמת חדר האזנה למוזיקה בבית-הספר התיכון עירוני ה' בתל אביב, ואולם קליעה לרובי קשת במועדון 'הפועל' בתל אביב. כמו-כן דאגו לתכנון האדריכלי של חדרי תרבות ומועדונים בטייסות החיל, להנצחת זכרם של הנופלים. באלבום הטייסת נכתב תחת תמונתו: "בן עשרים-ושתיים, שקט, גבוה, אחד מאיתנו. אוהב קולנוע טוב, מוזיקה, ג'ז ופופ. יבש ורציני. שקט, שלווה, דיוק וידיעת המטרה איפיינו את מעשיו. הומור דק ויבש סינן לאוהביו". ידידיו כתבו: "באביב ההוא מלאו כל הנחלים / באביב ההוא פרחו כל הפרחים / באביב ההוא לא שבו כל הצפורים".