איל, איתי
בן יעל ומשה. נולד ביום י"ב בניסן תשכ"ה (14.4.1965) ברמות השבים. עד כיתה ה' למד בבית-הספר היסודי שם. בשנת 1974 יצאה כל המשפחה לשליחות לצרפת. את לימודיו היסודיים המשיך איתי בבית-הספר הישראלי ע"ש משה שרת בפריז. בשנת 1978 חזרה המשפחה לארץ והתיישבה בהוד השרון. איתי סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון ע"ש כצנלסון בכפר סבא ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. איתי אהב מאוד בעלי-חיים, ובמשך שנות לימודיו בתיכון עבד באופן קבוע במרפאתו של וטרינר. רכיבה על סוסים היתה אחד מתחביביו, וחלומו היה ללמוד רפואה וטרינרית לאחר שירותו הצבאי. נער של "פרחים וציפורים" היה איתי עד לגיוסו. נוח לבריות, וחיוך מתמיד על שפתיו. הוא השרה סביבו אווירה של נינוחות והמלים "יהיה בסדר" ו"אין דבר" היו בלקסיקון הקבוע שלו. בגיוסו ראה מילוי חובתו האישית-הלאומית. לא היו לו שאיפות מיוחדות במסגרת השירות הצבאי. בחודש אוגוסט 1983 גויס איתי לצה"ל והוצב לחיל ההנדסה. לאחר שעבר קורס קצינים התנדב ליחידה לסילוק פצצות של החיל. ביום י"ז באלול תשמ"ה (3.9.1985) נפל איתי בעת מילוי תפקידו בבקעת הסיירים שליד אילת. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין ברמות השבים. הניח הורים ואח. במכתב התנחומים ששלח מפקד היחידה למשפחה הוא ציין: "…חשנו כי הוא מקרין אהבה לסובבים אותו… אדם מלא שמחת חיים, נכון לעזור ואהוב על כולם… הרצון להשתלב בעשייה לשמה דחק בו והפגיש בינינו בהתנדבו ליחידה לסילוק פצצות של חיל ההנדסה." משפחתו של איתי הוציאה לאור את הספר "פרחים על השיש" וזכרו הונצח גם בספרייה לטבע על שמו בבית-הספר התיכון בכפר סבא שבו למד, בחלוקת פרסים שנתית לתלמידים המצטיינים בעבודות ביוטופ במגמה הביולוגית בתיכון כפר סבא, בחדר עיון וספרייה על שמו ברמות השבים, ובאנדרטה על כביש הגבול המערבי עם מצרים (מול אבן גבול 67) לזכרו ולזכר חברו שנפל עמו
