אילני, אמציה

אמציה, בן יהודית ויהודה-אריה, נולד ביום י"ג בסיוון תשי"ד (14.6.1954) בבני-ברק. הוא למד בבתי-הספר היסודיים "שאר ישוב" ו"סגולה" בבני-ברק. אחרי כן למד בישיבה התיכונית "נחל יצחק" שבמושב נחלים ליד פתח-תקווה ולבסוף למד בישיבת ההסדר "הר-עציון" שבגוש עציון. בלימודיו התבלט אמציה כתלמיד חרוץ, השוקד על תלמודו, בעל מוח חריף וכושר-ניתוח. היה חבר בתנועת "בני-עקיבא" ובארגון "גשר". הוא היה אהוב על מוריו, על מחנכיו ועל חבריו בזכות היותו חברותי ובזכות נכונותו לסייע תמיד לידידיו. ישר ובעל מצפון היה, בן נאמן ומסור להוריו ולמשפחתו. אמציה גויס לצה"ל בסוף יולי 1972 והוצב לנח"ל עם חבריו מישיבות ההסדר. בצבא התבלט כחייל מצוין, אהוב על חבריו ומסור לתפקידו. לקראת הימים הנוראים תשל"ד, נשלח מטעם הרבנות-הצבאית הראשית לשמש כבעל-תפילה במוצבי תעלת-סואץ. אמציה נשלח למעוז "בודפסט". כאשר נתקבלו ידיעות על כוונתם של המצרים לתקוף, קיצר בתפילת יום-הכיפורים ויצא לסייע בהכנות למלחמה. ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בשעה 2 אחרי-הצהריים הופגז המעוז קשות. חיילי המעוז, ואמציה בתוכם, יצאו מהבונקר והשיבו אש מרגמות. אמציה נפל הראשון מבין חיילי המעוז, בעומדו בתעלת הקשר, מגיש לחבריו פגזי מרגמה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב"ט. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, שאמציה מילא את תפקידו בקרב תוך גילוי גבורה רבה. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו; תרמו לזכרו ספר-תורה לבית-הכנסת ותרמו לייסוד ספרייה בבית-הכנסת.