אילון (רוזנהק), שמעון

בנם-יחידם של שולמית ומנחם, נולד ביום י"ב בתמוז תרפ"ד (14.7.1924) בצפת. שמעון למד במוסד החינוכי במשמר העמק ואחרי-כן בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. הוא הצטרף לקיבוץ בית-אלפא, היה רועה צאן במשק ואחר-כך עסק בהדרכת ילדי בית-הספר. הוא היה קשור קשר טבעי לארץ ואהב אותה, אך גם שאף ללמוד פדגוגיה בחוץ-לארץ. שמעון נמשך גם ללימוד שפות זרות, כדי להעשיר את ידיעותיו. פיעמו בו רצון חיים ורצון דעת במידה בלתי-רגילה. היה בעל שכל ישר וחוש-הסתכלות, ממעט לדבר ומרבה לשמוע – תלמיד-חכם צעיר וחינני. האמין באחוות- עמים ובשחרור סוציאלי. לאחר מאמצים מרובים הוכר כמחנך מובהק. הוא התחנך וחינך את חניכיו הרבים ברעיון, שרק במאמץ עליון ובמיטב המסירות עתידה שממת-הדורות ליהפך לארץ נושבת. על אף מחלת הקצרת שלו התגייס לפלמ"ח בניגוד להוראות הרופאים, כי ראה בהגנת המולדת צו קדוש, בחינת "ובכל נפשך". בפלמ"ח שירת בחטיבת "הנגב", שימש קצין-הסברה גדודי, אך גם יצא לקרבות והיה פיאטיסט. הטיל על עצמו הרבה ועשה למעלה מיכולתו, יותר משנדרש ממנו. טבילת-אש ראשונה קשה עברה עליו בסביבת אשדוד. הוא השתתף בהתקפה הרביעית על משטרת עיראק-סואידן בליל 10-11 ביוני 1948, שנערכה לקראת כניסת ההפוגה הראשונה לתוקפה. הכוח פרץ את הגדרות, אך נאלץ לסגת עם עלות השחר בשל אזילת התחמושת והגעת תגבורות אויב. שמעון פיקד על הנסיגה לאחר שהמפקד נפצע, את הצעירים יותר העביר בדרך בטוחה לנגבה והוא עם חבריו החלו לסגת לבסיסם. בדרך הותקפו על-ידי מטוסי האויב. שמעון נפצע קשה וביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948), נפטר מפצעיו. הוא נקבר ברוחמה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית-אלפא. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.