איכלבום, קובי

בן אביבה ושלום. נולד ביום י"א באייר תשמ"א (15.5.1981) בגבעתיים, אח צעיר למוטי. למד בבית-הספר היסודי 'גורדון' ובבית-הספר התיכון 'שמעון בן-צבי' בגבעתיים. קובי היה ספורטאי, ושיחק כדורסל בקבוצת 'הפועל גבעתיים'. בחודש יולי 1999 התגייס קובי לצה"ל, לחטיבת 'גבעתי'. הוא סיים הכשרה כלוחם ובחר במסלול פיקודי. קובי הוכשר כמפקד כיתה ולאחר-מכן כסמל מחלקה, ועסק בהדרכת לוחמים צעירים. במהלך שירותו הועלה לדרגת סמ"ר. לאורך כל שירותו הצבאי זכה קובי בתעודות הצטיינות על תפקודו. חייליו של קובי, כמו גם מפקדיו, העידו כי אנושיות וצניעות, מסירות ונאמנות, יושר וחמלה היו מתכונותיו הבולטות. שלושה ערכים היו נר לרגליו של קובי – בית ומשפחה, חברות ואהבת הארץ. בית ומשפחה – הבית והמשפחה שבהם גדל שימשו לקובי 'קן גידול'. בהיותו מודע לחשיבותה של היחידה המשפחתית הוא האמין שיש לעשות כל שניתן כדי לחזק את המשפחה, על-מנת שתשמש בסיס, 'כן שיגור', למתגייסים ולמשרתים בצבא. לאורך כל שירותו עשה קובי מאמצים רבים לטפח חיילים ממשפחות המאופיינות בנחשלות כלכלית וברמות גבוהות של ניתוק וניכור חברתי. הוא הבין שהגיוס לצה"ל מהווה עבור חיילים אלה סיכוי שני, וכמפקד עליו לעשות כל שביכולתו כדי לעזור להם למצות סיכוי זה. רבים מחייליו של קובי תיארו אותו כאבא, השומר על ילדיו ומעניק תחושת ביטחון, דאגה, חום ואהבה. קובי היה גאה בהישגיהם, ועודד אותם להמשיך לתפקידי פיקוד והדרכה. חברות – קובי חינך את חייליו לערך החברות, לערבות הדדית ולדאגה לזולת, מתוך אמונה כי כוחה של הקבוצה גדול לאין-ערוך מכוחו של היחיד. חבריו של קובי, בשירותו הצבאי ובחייו האזרחיים, היו נציגי כל הרבדים בחברה הישראלית: קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילוניים, בני עשירים וכאלה שאינם עשירים, כל אלה היו שווים בעיניו. אהבת הארץ – קובי האמין בארץ הצבי לעם ישראל, ובזכותם של אזרחי הארץ לחיות בה כבני חורין, ישרי דרך ומבקשי שלום. "קובי היה הבטחה לארץ הצבי," אמרו הוריו. ביום כ"ו באדר תשס"ב (10.3.2002) נפל קובי בפעילות מבצעית בנצרים. בבוקרו של אותו יום הוא נפצע אנושות מירי מחבל ליד היישוב נצרים. קובי הועבר לבית-החולים סורוקה בבאר שבע, אך בשעות אחר-הצהריים הוא נפטר. בן עשרים-ואחת היה במותו. קובי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. הותיר אחריו הורים ואח. בכיתוב האישי על מצבתו נחקק: "נזכור אותך ילד עם חיוך של מלאך". המשפחה ייסדה לזיכרו את עמותת 'בית קובי', אשר שמה לה למטרה לקדש את זיכרו של קובי ולהעניק בית ומשפחה לחיילים בודדים. כיום פועל בגבעתיים 'בית קובי' הראשון וכדוגמתו יוקמו בתים נוספים בעתיד.