אייצ’ו, שמואל

בנם הבכור של אסלף ואפוורק. נולד ביום ל' בחשוון תש"ן (28.11.1989) בגונדר שבאתיופיה. אח לשי, בת אל וליאל. הולדת פרי בטנם הראשון שימח וריגש את הוריו עד מאוד. שמואל גדל במחוז גודאם, שם עבדו הוריו, והיה מוקף בתא המשפחתי של הוריו וסבתו. הוא עלה לישראל עם משפחתו בהיותו בן שנתיים, ב-1 בפברואר 1991. המשפחה התקבלה במרכז הקליטה על שם פנחס ספיר, אשר נמצא ברחוב משה דיין בכפר סבא, ושהתה שם במשך שנה. בגן הילדים במרכז הקליטה חגגו לשמואל את יום הולדתו השלישי. הוא היה ילד יפה, חייכן, חמוד ואהוב מאוד בשל התנהגותו הנעימה. פעמים רבות הוזמן לבתי השכנים, כיוון שאהבו אותו וביקשו לשחק איתו ולפנקו. המעבר מאתיופיה לא היה קל למשפחה, הוא חייב הסתגלות לשפה חדשה, למזון שלא היו רגילים אליו, לאוכלוסייה שונה, וכל זאת בתקופת מלחמת המפרץ. יחד עם זאת, נראה היה ששמואל מסתגל יפה למעבר. המשפחה השתקעה בכפר סבא ושמואל החל ללמוד בבית הספר היסודי "גורדון" בכפר סבא. מגיל צעיר הוא בלט ברמת הלימודים הגבוהה שלו, בידע הרב שהיה לו. משם עבר לחטיבת הביניים "בר-לב" ואחר כך המשיך את לימודיו התיכוניים בבית ספר "עמל 1" בעירו. הוא למד במגמת מחשבים והיה המצטיין מבין כל תלמידי כיתתו באנגלית, על כן קיבל מלגות לימודים בהמלצת בית ספרו. אחד מתחביביו היה ספורט ואף נהג להתאמן. שמואל נהג לעזור רבות למשפחתו, כיבד את הוריו, אהב את אחיו ואחיותיו, וכשנשאל על חוויותיו שיתף את המתעניין וענה בהיגיון רב. בתקופת לימודיו בתיכון התנדב מדי ערב לעזרת עולי אתיופיה. הוא נקשר מאוד לתלמידיו, שאותם לימד את השפה העברית, וסייע להם בהכנת שיעורי הבית ובטיפול בחשבונותיהם. שמואל התגייס לחיל ההנדסה ב- 30.07.2007, מתוך מוטיבציה ורצון לשרת בצה"ל. לדברי חבריו בטירונות הוא היה חבר שאפשר לסמוך עליו, הוא התנדב, הצחיק את החבר'ה, ולמרות שרגליו כאבו במשך הטירונות, לרגע הוא לא חשב לנוח. לאחר הטירונות הוא שירת בחיל ההנדסה ביחידת אב"כ 76 (נשק אטומי, ביולוגי, כימי). שמואל הספיק לשרת בצה"ל שמונה חודשים עד מותו. טוראי שמואל אייצ'ו נפל בעת שירותו, ביום י"ז באדר א' תשס"ח (23.2.2008). הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, בן תשע-עשרה בנפלו. הותיר הורים, אח ושתי אחיות. הוריו אמרו לאחר מותו: "שמואל השאיר אותנו עם לב פגוע וראש מבולבל ששואל כל הזמן ולא מקבל תשובה".