אייל, שרון
בן מרים ואלכסנדר. נולד ביום ט"ז באב תשכ"ט (31.7.1969) בגבעתיים, אח לערן. למד בבית-הספר היסודי 'ברנר' ובתיכון 'אורט' בגבעתיים וסיים אותו כתלמיד מצטיין במגמת מדעים מדויקים. בתום לימודי התיכון התקבל שרון לעתודה האקדמית. בחודש אוקטובר 1987 הוא התגייס לצה"ל, עבר טירונות ושוחרר לצורך לימודים בטכניון בחיפה. כעבור ארבע שנים לערך סיים את לימודיו בהצטיינות, הוסמך כמהנדס תעשייה וניהול במגמת מערכות מידע, ושב לצבא. שרון עבר קורס קצינים ושירת בחיל-המודיעין, תחילה כקצין תוכנה, ולאחר-מכן התקדם לתפקיד ראש צוות. עבודתו היתה בתחום מחקר ופיתוח מערכות מידע, והמערכת ששקד על פיתוחה הוכנסה לעבודה זמן קצר לפני מותו. מפקדו מספר: "שרון ביצע את תפקידו במקצועיות רבה, תוך גילוי מסירות רבה ודבקות במשימה, ועבד ללא הרף להשלמת המטרות של צוותו. תמיד התגבר על אתגרים ובעיות, ועבר בקלות רבה בין תפקידים ותחומי פעילות שונים. לצד המקצועיות הרבה שהפגין, פיתח שרון יחסי חברות חמים עם עמיתיו לתפקיד. תמיד חייך והתייחס בקלות לכל הקשיים שהתגלו בעבודה, העניק מלה טובה ועצה נבונה לכל אחד ואחד." בחודש מרס 1995 החל שרון את שירותו בקבע, ובמקביל החל ללמוד לתואר שני. מגיל צעיר ניכר שרון בעמידה בלתי מתפשרת להשגת צדק בכל תחום והצטיין בזיכרון יוצא דופן. יחד עם זה, נותר ביישן וצנוע באופיו כל חייו. בזכות תכונותיו אלו, כל מי שהכירו מקרוב הפך להיות לו חבר אמת. שרון היה אוהב חיות מושבע, ואלו מצידן החזירו לו אהבה בצורה מרגשת. הוא אהב להאזין למוזיקה ולשחק כדורסל, ובצבא נהג לעתים תכופות לארגן את חייליו למשחק כדורסל, לצורך גיבוש ולהרפיית המתח בעבודה. בחודש יוני 1997 נישא שרון לרונית, ובני הזוג עברו להתגורר בגבעתיים. במהלך שנת חייו האחרונה עבר שרון, באישור מפקדיו, למערך לימודים אינטנסיבי יותר, במטרה לסיים את עבודת המחקר שנדרשה לו לצורך השלמת לימודי התואר השני, שלא הספיק לסיימם. חודשיים לפני מותו, באפריל 1999, הועלה שרון לדרגת רס"ן. ביום ב' בתמוז תשנ"ט (15.6.1999) נפטר שרון, בתום שלוש שנים של מאבק אמיץ ועיקש במחלת הסרטן והוא בן שלושים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו משפחה ורבים אחרים שאהבו ואוהבים אותו.
