fbpx
איילי, עפר

איילי, עפר


עפר, בן נעמי ומאיר, נולד ביום ח' בחשוון תשי"א (19.10.1950) בקיבוץ גבת. כשהיה בן ארבע עקרה משפחתו לקיבוץ יפעת. הוא למד בבית-הספר היסודי ביפעת ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון האזורי "העמק המערבי" ביפעת. בין השנים 1958-1960 עשה עם משפחתו באנגליה ולמד בבית-הספר היהודי "בית הלל" בלונדון. עפר הילד היה סגור בתוך עצמו ומתרחק מאנשים, אולם משבגר, הפך לנער עליז ואוהב חברה, שעמד במרכז של פעילות חברתית בחברת הילדים בקיבוץ הוא היה מקובל ואהוב על כולם בזכות אהבת האדם שהייתה טבועה בו ושמחת החיים שייחדה אותו. הוא היה אדם בעל רגשות עזים וחמים וחש חמלה כלפי כל יודע סבל וצער. תמיד היה מוכן לעזור לנזקקים ותמיד עשה כן ברצון באהבה ובכנות. עפר היה קפדן בבחירת חבריו, ניחן בכושר הבחנה וביכולת נדירה לתהות, במהירות ובדייקנות, על קנקנו של כל אדם ולעמוד על תכונותיו ואופיו. עם החברים שקנה לו, יצר מערכת יחסים רגישה ועדינה, שהתבססה על נאמנות וידידות של אמת. אותה חבורה, שעפר היה הרוח החיה בה, הייתה חבורה מלוכדת, שאנשיה נאמנים זה לזה, שכן נוצרה ביניהם מערכת-יחסים מיוחדת, מושתתת על רעות וחברות. עפר היה אדם ישר, חיפש אחר האמת וניחן בתחושת צדק ושוויון. יושרו ואמונתו באדם הגיעו עד כדי תמימות. הוא לא ניאות לסטות מדרכו ולהתפשר על עקרונות שהנחוהו, סלד מן הצביעות ולא יכול לשאת סילוף האמת ועיוותה. מעולם לא נרתע מהשמעת דברי ביקורת נוקבים וגלויים, כלפי כל מי שהיה ראוי לכך לפי דעתו. הוא היה נעים-הליכות וחביב על הכל ויחד עם זאת היה כן בהתנהגותו ודבק בעקרונותיו, אדם ישר, שהגן בעקשנות על השקפותיו. עפר ניחן בטעם מעודן והיה בעל חוש מפותח ליופי ולאסתטיקה. טעמו המיוחד ניכר בבחירת הספרים שקרא, במעדנים ובמטעמים שעל אכילתם התענג ובדרך הלבוש המיוחדת שסיגל לעצמו. הוא היה מלא שמחת-חיים ושפע עליזות נעורים, אהב להאזין למוסיקה, נהנה מן הריקודים והתעניין באמנות הבמה ובדרמה. עפר גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1968 ועבר בהצלחה את מבדקי הכניסה לקורס טיס. הוא סיים את הקורס במחצית יולי 1970 והוענק לו כנפי טייס ודרגת סגן משנה. בקורס הוכשר לשמש טייס מסוק והוא הוצב בטייסת מסוקים. בתקופת שירותו בצה"ל התגלה עפר כאיש מקצוע מעולה, טייס מצטיין, בעל תפיסה וכושר אלתור. כיוון שהיה בעל הבנה ומיומנות בהפעלת כלי הטיס שעליו הופקד, נשלח לפעולות מבצעיות רבות, וביניהן פעולות מבצעיות מעבר לקווי האויב. הוא היה איש-צוות מעולה וחבר נאמן לידידיו הטייסים. גם בעת שירותו הקפיד לשמור על עקרונות, ודבק בהשקפותיו והיטיב להשתלב בחיי החברה בטייסת, נטל חלק בפעילות חברתית ותרבותית והמשיך לפתח את כשרונותיו האמנותיים. בראשית אוקטובר 1973 נשא לאישה את חברתו צילה. למחרת נישואיו שב לבסיס והשתתף בפעילות מבצעית עוד לפני שפרצו קרבות מלחמת יום-הכיפורים. חיי המשפחה שלו היו קצרים וביומן הטייסת שלו רשמו חבריו, כי לעפר היו יותר שעות טיסה משעות נישואין. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים יצא עם חבריו לטייסת, למלא משימות שונות בגזרה הדרומית בסיני. ביומן הטייסת מצויות עדויות על הפעולות הרבות שהשתתף בהן. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), ארבעה ימים אחרי שחגג עם חבריו את יום הולדתו העשרים ושלושה, יצא למשימה של חילוץ נפגעים. בשעת טיסה נפגע המסוק שלו מטיל שנורה על-ידי המצרים והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ יפעת. השאיר אחריו אישה, הורים, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "עפר ז"ל שירת כטייס חיל האוויר. הוא הוערך על ידי מפקדיו כטייס טוב, בעל אופי נוח, מגלה עניין בכל תחומי עבודתו, חביב על הכל". בני משפחתו וחבריו הנציחו את זכרו במספר מפעלים, ובעיקר בתחום שהיה אהוב עליו – הספרות. לזכרו הוקמה ספריית "מועדון הספר הטוב" בבית-הספר האזורי ביפעת וכן הוקמה בסמינר הקיבוצים "אורנים", ספרייה, שמרבית ספריה עוסקים במדעי היהדות. במסגרת "ספרית פועלים" יוצאת לאור סדרת ספרים הנושאת את שמו – "דורון – עופר איילים".

דילוג לתוכן