אייזנברג, כרמי
בן אהובה בת ר' פינחס מאירי (מעהר), מראשוני פתח תקווה ויהושע (עורך-דין, ושופט מחוזי במדינת ישראל), בן ר' אהרן אייזנברג, איש רחובות, נולד בשנת 1923 בירושלים. נקרא כרמי על שמו ולזכרו של דודו כרמי בן ר' אהרן אייזנברג (היהודי הראשון מבני הארץ שלמד בבית-ספר לקציני-צבא באיסטנבול, כדי לרכוש השכלה צבאית ולהעניקה למיליציה יהודית לכשתקום בארץ היהודים. העניק מידיעותיו הצבאיות ל"השומר", גויס לשירות כקצין בצבא התורכי במלחמת-העולם הראשונה ונשבה עם כל גדודו בחזית קווקז. נספה במגפה בשבי הרוסי בחורף תרע"ה). כרמי למד בירושלים בבית-הספר הדתי "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. בן 15 הצטרף לארגון ה"הגנה" והיה תמיד נאמן ומסור לתפקידיו. ביום פרוץ מלחמת-העולם השנייה התנדב לקומנדו הבריטי בארץ והשתתף בפעולות שונות, אחר-כך התגייס לגדוד "באפס" כדי להילחם בעמלק הנאצי וגרוריו. היה בין המסרבים לענוד על הכובע סמל בריטי שדרשו את הזכות לסמל עברי. עמד באומץ לפני שופטיו על הפרת-ציות זו ונשא את ענשו בכבוד. צורף עם גדודו לבריגדה היהודית כשנוסדה, עלה לדרגת רב-סמל, השתתף בקרבות נגד האיטלקים והגרמנים, ועבר את כל הדרך מצפון- אפריקה עד לקרבות המכריעים בצפון איטליה בהם נשבר כוח האויב. כרמי הגיע דרך גרמניה המובסת עד לארצות השפלה והשהה את שובו הביתה כדי להיות לעזר לאחים שרידי-ההשמדה ולהעלותם ארצה. מששוחרר מהצבא הבריטי נכנס לבית-הספר הממשלתי למשפטים ועמד בהצלחה בבחינות לאחר שתי שנות לימוד. עם פרוץ המלחמה חזר לשירות ב"הגנה". היה סגן מפקד בהגנת העיר העתיקה בירושלים, אחר-כך הגן על דרום-העיר (תלפיות ומקור-חיים) ובסוף – על מבואותיה מצפון (עטרות ונווה-יעקב). כרמי קיבל חופשה לנסוע לתל-אביב לחוג את נישואיו, אך בינתיים היה צורך בעזרתו והוא דחה את נסיעתו ויצא אל חבריו לעטרות. ביום י"א באדר ב' תש"ח הוביל אליהם מזון וציוד. בחולפו ליד שייח'-ג'ראח הדף התקפת ערבים על שיירתו והרג שלושה מהם. ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948) יצא עם שיירה לעטרות ולנווה-יעקב. ליד הכפר שועפט הותקפה השיירה על-ידי המון ערבי וכל אנשיה נפגעו. כרמי נפצע בידו בכדור, אך המשיך להילחם עד נשימתו האחרונה, בפגוע כדור בראשו. בן 25 היה במותו. הוא נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום כ"ה באלול תשי"א (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.
