אייזנברג, אהרן

בן רייזל ויחיאל-יוסף, נולד ביום ב' בתמוז תר"ף (18.6.1920) בוווארשה, בירת פולין. בן זקונים למשפחה חסידית מרובת-בנים, קשורה ביחסי קרבה עם אדמו"רי אמשינוב וראדזין. אהרן למד בבית-ספר עממי פולני, ב"חדרים" וב"ישיבה". על אף התנגדות הוריו הצטרף בגיל 15 ל"השומר הדתי" והיה פעיל בחוגים, בהדרכה ובעיתון-הקיר של הקן, בו פירסם שירים מלאי רגש ביידיש. עסק בהכשרה עם פלוגתו בביאליסטוק ואחר-כך בלודז' והתמסר לעבודה, להשתלמות עצמית ולפעולות בחיי התרבות והחברה של קבוצתו. משפרצה מלחמת-העולם השנייה בא להיפרד מהוריו בווארשה, עבר בגניבה את הגבולות ודרך אזור-הכיבוש הרוסי הגיע לליטא. הצטרף בווילנה לריכוז "בדרך" של חלוצי "השומר הדתי". עבר לקבוצת "למרחב" בפוניבז' ובשנת 1941 עלה ארצה עם חבריה דרך רוסיה ותורכיה. השלטונות הבריטיים מצאו פגם בניירותיו והחזיקוהו כ20- חודש כעולה "בלתי-חוקי" במחנות עתלית, מזרע ולטרון. מששוחרר עבד זמן-מה בסריגה בתל-אביב, מצפה לצאת להתיישבות עם חברי קבוצת "למרחב". כשבטלה תוכנית התיישבותם הצטרף בראשית שנת 1944 לכפר עציון. הוא מצא את מקומו בעבודה בענף המטעים ומרשימתו "טיול במטע" (שנתפרסמה ב"עלונים" בג' באלול תש"ז) נראה עד כמה היה קשור בנפשו לכל עץ ולכל שתיל וכמוהם כך גם הוא היכה שורשים באדמת הרי- חברון. מכל משפחתו הענפה נשארו שני אחים, שנתגלגלו למונטבידיאו, בירת אורגוואי, והציעו לשלוח לו כסף ותעודות כדי שיבוא אליהם, אך הוא לא נענה לכך. מבין חברות הכפר בחר לו את חברתו לחיים, שהועברה ירושלימה בראשית ההתקפות הערביות בחורף תש"ח. אהרן נשאר לטפל במטעי הכפר, ולעבודה במטעים הרחוקים היה יוצא מזוין ברובה וברימונים. נוסף לכך השתתף גם בשמירה, באימונים ובעבודות הביצורים. בימים האחרונים הוכרח לזנוח את ידידיו מעולם הצומח ולהתמסר כולו להגנת המקום. ב-12 במאי ערכו כוחות הלגיון הערבי ובלתי סדירים התקפה על הגוש והצליחו לבתרו לשניים. למחרת, יום לפני ההכרזה על הקמת המדינה, ד' באייר תש"ח (13.5.1948), המשיך האויב בהתקפה הכבדה ושריוני הלגיון פרצו לתוך כפר עציון ובעקבותיהם המוני ערבים. ביום נפול הגוש, ג'-ד' באייר תש"ח 13.5.1948)-12) נפל בעמדתו אשר בקטע הצפוני-מערבי של המחנה. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם יתר חללי הגוש למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.