אייזמן, שמואל-מאיר (“מאיר’קה”)

בן נתן ופרומה. נולד ביום א' בטבת תש"ז (24.12.1946) בעיר הורשובסקי-טין אשר בצ'כוסלובקיה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1949. לראשונה למד בבית ספר יסודי דתי בגדרה ולאחר מכן ב"ישיבה" תיכונית "מרום ציון" אשר בבית וגן בירושלים וסיים את לימודיו בה. מאיר הצטיין לא רק בלימודי הקודש אלא גם במקצועות הריאליים. הוא אמנם רצה להמשיך בלימודיו הגבוהים, אך בהגיע מועד גיוסו בספטמבר 1964 התגייס ברצון רב. בשל הצטיינותו באנגלית רצו מפקדיו לשלוח אותו להשתלם בבית ספר גבוה באנגליה אך קשה היתה עליו הפרידה מן הארץ וממשפחתו והוא החליט להמשיך בלימודיו האקדמיים וגם להתקדם בדרגת הפיקוד. עבר קורס קצינים והצליח בו – והגיע לדרגת סגן בחיל השריון. לאחר שחרורו מן הצבא בפברואר 1967 עסק בעבודות שונות כדי לחסוך כסף למימון לימודיו הגבוהים, אולם כשנתקבל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למתמטיקה ולפיסיקה לא זכה אף להתחיל בלימודים כי ימים מספר לאחר מכן נקרא שוב לשירות העם והארץ. דבק היה במסורת ושמר את מצוות הדת אף בשעות הקשות ביותר בימי המתח והכוננות במלחמת ששת הימים. היה מפקד עשוי לבלי חת. עז נפש, נכון להקרבה ודבק במשימתו בכל לבו ובקרב שנערך בסיני ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), הוא היום השלישי לקרבות, נפל כשהוא מפקד על מחלקתו מעל צריח הטנק והוא חשוף כולו לאש האויב. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בגדרה. בספר הזכרון שהוקדש לבוגרי קרית הנוער בירושלים, שמסרו נפשם על מזבח האומה ויצא לאור על ידי המוסד תוארו חייו ופעלו.