איטח, רפאל
בן רחל ושלמה. נולד ביום ט"ו בשבט תש"ך (13.2.1960), בעיר ארפוד שבמרוקו. בן שביעי למשפחה ברוכת ילדים. בשנת תשכ"ג, כשהיה בן שלוש שנים, עלתה המשפחה לישראל והקימה ביתה בבאר שבע. רפאל למד בבית-הספר היסודי "בן צבי" בבאר שבע ובבית-הספר התיכון המקצועי "עמל". בהיותו בן חמש עשרה התקבל לפנימייה הצבאית של חיל החימוש, במגמת מכונאות רכב. רפאל התמיד בלימודיו, נבחר לצאת להמשך לימודיו בבה"ד 20, וסיים בהצטיינות קורס מכונאי ברדלס. הוא היה נער חביב מאוד, חברותי ואהוב ותמיד אופטימי. הקפיד בהופעה ובלבוש, והיה שקול ונבון, מוקף בני משפחה אוהבים וחברים וידידים רבים. במחצית חודש מאי 1978, גויס רפאל לשירות חובה בצה"ל. בתום מסלול הטירונות, הוצב לחיל החימוש, קיבל דרגת רב"ט ונשלח לשרת כמכונאי נגמ"ש ורכב בבסיס צה"ל "שדה תימן" שבדרום הארץ. לדברי מפקדיו היה רפאל בחור חרוץ, שתמיד השרה סביבו אווירה של עבודה ופעילות. בשנת 1981 הצטרף רפאל לשירות בצבא הקבע. הוא נשלח לקורס ניהול עבודה וכן לקורס בוחני רכב ונגמ"שים, והתחיל לשמש בתפקיד בוחן נגמ"שים פיקודי של מרחב פיקוד הדרום. הוא אהב את עבודתו, שהיתה בה אחריות רבה והתגאה בתפקידו. לדברי מפקדו, היה רפאל אדם בעל רמה אישית גבוהה, הראה מוטיבציה והוכיח משמעת עצמית. הוא היטיב להבין את צורכי פקודיו, ודאג להם בחום ובאהבה, קידם מאוד את תחום עיסוקו ותמיד תוך שאיפה לשלמות בביצוע המשימות. בחוות הדעת על נגדים, קיבל רפאל הערכות גבוהות ביותר, בהן נכתב: "נגד מקצועי, יעיל ועצמאי. … בעל יוזמה, מסור וממושמע. מתאים להיות מנהל עבודה …". רפאל התקדם בסולם הדרגות הפיקודי עד דרגת רס"ר. בתקופת שירותו הצבאי, בשנת 1987, נישא רפאל לחברתו אורלי. הם הרחיבו ביתם, בהיוולד הבנות יפעת והילה. רפאל היה איש משפחה מסור ואוהב וגם כשתפקידו האחראי דרש ממנו שעות עבודה ארוכות ומתישות, הצליח למצוא זמן למשפחתו ולהיות מעורב בגידול הבנות. בשנת 1992 חלה רפאל במחלה קשה. הוא נאבק קרוב לארבע שנים, עד שביום ג' בניסן תשנ"ו (23.3.1996) הכריעה אותו המחלה. רפאל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו רעיה ושתי בנות, אם, שלושה אחים – דוד, אדמונד ומאיר וחמש אחיות – אסתר, סוזן, אנט, מרים ובת שבע. בן שלושים ושש היה במותו. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ב. במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "מדמותו של רפי, משתקפת דמות אצילה, אהובה ובעלת רצון עז להגשמת המטרות. המקצועיות, החריצות והמסירות בהן פעל, היו לכולם אות ומופת". בתעודת הוקרה וכבוד שנמסרה למשפחה מהמטה הכללי של צה"ל, נאמר: "רס"ב רפאל ראה את שירותו כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה. נכון ומסור בכל עת, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו". בני המשפחה הנציחו את שמו וזכרו בספר תורה, שתרמו לבית הכנסת "תלפיות" בבאר שבע.
