איטח, יצחק
יצחק, בן יקוט ומכלוף, נולד בחודש אב תשי"ג (יולי 1953), בפס שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1964. המשפחה השתקעה בירושלים והוא למד בבית-הספר היסודי "בית-יעקב". אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "מעלה" ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. יצחק נמנה על התלמידים הטובים בבית-ספרו, למרות שלא זכה לקנות את הידע הבסיסי הנדרש מכל תלמיד הפונה ללימודים בבית-הספר העל-יסודי. הוא הצטיין בלימוד המקצועות הריאליים ובעיקר במתמטיקה. במקצוע זה זכה להשיג ציון "מעולה" בבחינת הבגרות. כבן מסור להוריו וכמי שהיה מודע לקשייה של המשפחה, הקדיש יצחק את זמנו הפנוי לעבודה וסייע לפרנסת המשפחה. במהלך שנת הלימודים נהג לסייע לתלמידים חלשים במתן שעורי עזר, בעיקר במתמטיקה ובפיסיקה, ואילו את חופשותיו הקדיש לעבודה במקומות שונים כדי להקל על משפחתו שמצבה הכלכלי היה קשה. מנהל בית-הספר שבו למד ציין את שקידתו הרבה של יצחק ואת חריצותו. הוא ניחן ברצון עז ובשאיפה נחושה להמשיך בלימודים אקדמיים ולהרחיב את השכלתו. מוריו צפו לו הצלחה רבה במסגרת העתודה האקדמית, בה התעתד ללמוד משפטים או כלכלה, ובמסגרת שירות הקבע, שהתעתד לשרת. יצחק היה בעל נפש עדינה, טוב-לב ואדיב ובעל נימוסים למופת. הוא נהג יראת-כבוד בהוריו ובמוריו והיה מקובל ואהוד על חבריו בזכות נכונותו להיות לעזר לכל דורש. הוא היה שותף לפעילות חברתית ותרבותית ענפה בשכונת מגוריו בירושלים והיה פעיל במסגרת מועדון הנוער "כגן". הוא היה ספורטאי מצטיין, בעיקר בטניס-שולחן ובכדורסל, ונמנה על סגל הנבחרת של מועדון "כגן". יצחק גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1972. הוא עמד בהצלחה בכל המבחנים והמבדקים והתקבל לעתודה האקדמית, אולם למרות זאת העדיף להתגייס לשירות פעיל בצה"ל. על-אף שעקב מצבה הקשה של המשפחה יכול היה לשרת ביחידה עורפית, העדיף יצחק להתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות נשלח לשרת בפלוגת חיל-רגלים-משוריין בסיני ואף עשה כשלושה חודשים בגזרה המרכזית מול תעלת-סואץ. הוא היה חייל מסור ונאמן לתפקידו, חביב על מפקדיו ונכון בכל עת לסייע לחבריו ליחידה. אחרי יום הכיפורים תשל"ד אמור היה לצאת לבית-הספר לשריון ולקבל את דרגת הרב"ט. במלחמת יום-הכיפורים יצאה יחידתו לחלץ את לוחמי מעוז "פורקן", שהיה מכותר על ידי המצרים. בקרב זה, כתמיד, גילה יצחק אומץ-לב ומיומנות של חייל ותיק ובעל ניסיון-קרבי עשיר. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נהרג יצחק בהגינו על הערך המקודש של הצלת חיי-אחים-לנשק. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, אחות וארבעה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "צעירי ציון" בירושלים; חבריו למועדון "כגן" מקיימים טורניר כדורגל לזכרו ובסיומם של המשחקים מעניקים גביעים הנושאים את שמו, לקבוצות המנצחות.
