איזיק, יואל

בן צבי וחוה. נולד ביום כ"א בניסן תש"א (18.4.1941) בגבעת ברנר. אמו – דור חמישי בארץ. יואל סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בגבעת ברנר והשתייך לחטיבת בני הקיבוץ. עבד כמכונאי חקלאי. הוכיח אחריות ויכולת ונכונות לכל אשר נקרא. ניחן בהומור עדין שבו היו שיחותיו מתובלות. עם שהיה ברוך כשרונות רב צדדיים היה צנוע מטבעו. ענייניו היו רבים ושונים – בשטחי הספרות, המתמטיקה, הכימיה והפיסיקה, המוסיקה, הספורט ומשחק השחמט. לתכונותיו הטובות נתלוו גם החוש לצדק וההבנה לזולתו. הוא לא אבה להפלות בין אדם לאדם ולא ביכר חבר אחד על פני חבר שני. באוגוסט 1960 גויס לצה"ל ובמילואים היה שריונאי בפלוגת סיור. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל וביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בכביש הישן של רפיח-ניצנה. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בקרית שאול ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת ברנר. מפקד יחידתו, במכתב התנחומים למשפחה, ציין את שתקנותו המיוחדת ואת שלוות נפשו, אשר בהם היה מקבל עליו כל משימה ותפקיד ומילא אותם עד תומם. הוא מוסיף כי גם באותו קרב, בו נפל, כאשר יחידתו נכנסה לקרב קשה ואכזרי מול אויב שהיה מחופר ומוגן היטב "ידע יואל את תפקידו הקשה והאחראי בפיקוד על אנשיו ובשמירה עליהם", ותוך הסתערותו על יעדי האויב עלה רכבו על מוקש והוא שגרם למותו. ב"יומן גבעת ברנר", שהוציא המשק ב"שלושים" הועלה זכרו עם זכר עוד ששה חברים שנפלו. בחוברת "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. הקיבוץ הוציא ספר "לנופלים" ובו דברים "לבנינו שנפלו במערכת תשכ"ז" – ויואל ביניהם. גם בספר "על במותיך חלל" מובאת ביוגרפיה שלו.