איברהים, עאדל

בן זהרה ותאופיק, נולד ביום 31.1.1966 בכפר סג'ור שבגליל. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר הממלכתי שבכפר, ואחר-כך המשיך וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון ברמה. הוא היה בן למשפחה דרוזית מפוארת וגדולה, המהווה כרבע מתושבי הכפר. כיאות לבן משפחה שכזאת, גדל עאדל והתחנך לפי מיטב המסורת, הצליח בלימודיו, שימש דוגמה לאחרים והביא כבוד וגאווה למשפחתו. כתב עליו מנהל בית-הספר התיכון ברמה: "במסגרת לימודיו התיכוניים, השתתף עאדל בפעולות של"ח. הוא היה תלמיד ממושמע, הצטיין באדיבותו ובנימוסיו". אף שהיה בעל אופי שקט ניחן ביוזמה אישית והתנדב תמיד להשתתף בפרוייקטים השונים של בית-הספר ובעזרה לזולת. במפעל החונכות שימש כחונך והיה לדוגמה ולמופת כאח בוגר. הוא השתתף בכל מסעות השל"ח להכרת הארץ. כתלמיד, היו הישגיו טובים בזכות רצינותו, שקדנותו, ובזכות שאיפתו להמשיך וללמוד באוניברסיטה ולהיות ברבות הימים רופא שיניים. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, רצה אביו שימשיך בלימודים באוניברסיטה, אך עאדל לא רצה ליפול למעמסה על משפחתו, שמצבה הכלכלי לא היה שפיר באותה תקופה, ודחה את הצעת אביו. הוא הבטיח שלאחר שיסיים את שירותו הצבאי, יצא לעבוד ויוכל לממן בעצמו את לימודיו. עאדל גויס לצה"ל בסוף חודש יולי 1984 והוצב לשרת בחיל-רגלים. הוא נשלח לבסיס טירונים של החיל, והחל בסדרת אימונים להכשרתו כחיל לוחם. ביום 20.9.1984 נפל עאדל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בכפר סג'ור. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "…במשך תקופת שירותו היה חייל טוב, ממושמע, אמין, אהוד ומקובל על חבריו ועל מפקדיו. אבל כבד ירד על כל היחידה בשל גודל האבידה. איבדנו אח וחבר למופת…"