איבזוב, אלישע (אלוש, שמואל אבו-דורה, אברהם כהן)

בן שולמית ואיבז (אליהו), נולד ביום ט"ו בניסן תרפ"ג (1.4.1923) בעיר טיפליס בחבל קווקז ברוסיה. בהיותו כבן שנה עלו הוריו לארץ והתיישבו בירושלים. ב-1933 עברה המשפחה לגבול יפו ואלישע החל ללמוד ב"תלמוד-תורה" של התימנים. כעבור שנתיים שלחו אביו ללמוד מקצוע, בגלל חוסר אמצעים להמשיך בלימודים. במאורעות 1936 עברה המשפחה לשכונת שפירא ואלישע החל לבקר בשיעורי ערב, כי היה צמא דעת ורצה למלא את אשר החסיר בילדותו. הוא עזר למשפחה, זמן מה עבר לכפר ועבד בחקלאות. בשובו מן הכפר הצטרף למפלגה הקומוניסטית והיה פעיל בשורותיה. ב-1945 הצטרף למחתרת "לוחמי חירות ישראל" והצטיין בפעולות-קרב שונות, ביניהן פיצוץ בית ה"סאראיה" ביפו, שבו שכנה באותם ימים מפקדה צבאית בריטית. כינויו המחתרתי היה אברהם כהן. כשהוחלט בלח"י לפוצץ את מפקדת הכנופיות בשכם, נבחר אלישע לתפקיד זה. ביום 7 במרס 1948 יצא במכונית שהיתה טמונה בה מכונת-תופת, בלוויית מורה-דרך ערבי, לעבר המשולש ומאז לא חזר. לבני משפחתו שחקרו את פרשת מותו נודע, כי מורה-הדרך בגד בו ומסרו לידי הכנופיות בקרבת כפר תנין. הוא הועבר למפקדת הכנופיות ושם עינוהו קשה. שני בריטים, שהיו בין המשתתפים בפיצוץ מכונית-התופת ברחוב בן-יהודה בירושלים, ניסו לפרק את מנגנון הפיצוץ שאיתו הגיע אלישע, אך לא הצליחו בכך ותוך כדי עבודתם התרסקו יחד עם עוד כמה קצינים ערביים. אז ירה בו קצין ערבי והרגו. תאריך מותו המדויק אינו ידוע. הוא נקבר בכפר הערבי לקפיר. ביום כ' בתשרי תשי"א (1.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.