אטקין, זוהר

בן שושנה ויעקב, נולד ביום י"ט בכסלו תרצ"ב (29.11.1931) במושב ביצרון. היה מטובי התלמידים בבית-הספר המקומי ועם זאת, כבר מגיל שמונה השתתף בעבודה במשק הוריו. מוריו יעצוהו להמשיך בלימודים בסמינר למורים, אך הוא בחר להיות איש-אדמה והלך ללמוד במקווה ישראל. גם שם נודע לשבח כתלמיד מוכשר, כעובד מסור ואחראי וכחבר טוב, רציני ועליז כאחד. היה מאריך את ימי הפגרה כדי להיות לעזר להוריו בעבודה. במקווה ישראל הצטרף לגדנ"ע. משסיים את לימודיו במקווה ישראל חזר לכפרו, שם שהה עד סוף ההפוגה הראשונה. כשהתקרב הצבא המצרי לכפרו, והגיע עד אשדוד, פונו הנשים והילדים והמקנה מהכפר, והוא עמד בלילות על המשמר בעמדות ובביצורים שמדרום לכפר במסגרת פל"ם, ובימים היה עובד במשק. השירות בקרב הקשישים לא סיפק אותו, בשעה שחברי כיתתו ממקווה ישראל כבר נלחמו בחזית ומהם גם נפלו בקרב. טענות ההורים, שהוא רק בן 16 וחצי, לא יכלו לעכבו מלהתגייס לשירות מלא והוא הצטרף אל בני כיתתו אשר בהכשרת פלמ"ח בגבע. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. זוהר וחברו ביקשו להוציא משהשטח חבר פצוע. פגז אויב פגע בשלושתם ושם, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), נפל ליד אל-בורג'. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. במלאת שנה לנפילתו הוציא מושב ביצרון לזכרו את החוברת "זוהר".