אטלס, חיים

בן חנה ומנחם-מנדל, נולד ביום כ"ו בתמוז תר"ץ (22.7.1930) בעיר סאארבריקן, חבל הסאאר, גרמניה. המשפחה עלתה לארץ ב-1936, בהיותו בן שש, והשתקעה בתל-אביב. חיים סיים את בית-הספר "ביל"ו" ועבד בחשמלאות, מקצוע שמשך את לבו. הוא היה פעיל בתנועת "המכבי הצעיר" וכבן 15 נכנס ל"הגנה". עם הקריאה להתנדבות למערכות ישראל התגייס למרות גילו הצעיר. הוא שירת בחטיבת "גבעתי" והשתתף בפעולות רבות בסביבות תל-אביב: תל-א-ריש, ג'בליה, ובית הקרן-הקיימת שליד בית-דגון. בבית זה עמד עם קומץ מגינים מול התקפות קשות של מאות אנשי כנופיות אשר הסתערו עליו פעם בפעם כדי לכובשו ולשלוט על-ידי כך על הכביש לירושלים ולסכן את "דרך הביטחון" ליד מולדת. מגיני המקום היו כמעט מנותקים מן היישוב, התבצרו תחת הקרקע ליד הבית שנחרב באחת ההתקפות והחזיקו מעמד בגבורה. באחת ההתקפות התקלקל מכשיר האלחוט אשר קישר את המגינים עם המטה וחיים תיקן אותו ללא כל מכשירים. בפעולת "נחשון" נקרא לשרת כאלחוטאי ביחידת הנשק הכבד של אז: מרגמת שלושה אינטשים. לאחר פריצת הדרך לירושלים נפל למשכב, הבריא והמשיך בתפקידו בגדוד, שעבר בינתיים לנען והכין את עצמו לפעולת "מכבי". חיים עמד תמיד על כך שיוציאוהו לפעולות וגם ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948), כששמע שיוצאים לירושלים, תבע מקצין-הקשר לצרפו לפעולה. באותו יום, ב4- אחר-הצהריים, נפגע ליד דיר-איוב בפגז האויב ונפל. חיים הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.