אטיאס, שלמה
שלמה, בן רבקה וחיים, נולד ביום י"ג באייר תשי"ד (16.5.1954) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי "שבטי ישראל" ביפו ובבית-הספר התיכון "גאולה" בתל-אביב. שלמה היה תלמיד מצטיין וצעיר בעל ידי זהב, חברותי ומוקף תמיד בידידים ובחברים. הוא היה בחור שתקן ורציני בגישתו לחיים, אחראי ומסור לכל תפקיד שנטל על עצמו. הוא רכש את חיבת ידידיו ביציבותו השקטה ובאופיו הנוח. כן היה קשור מאוד ומסור להוריו ולבני משפחתו. הוא היה גבה-קומה ויפה-תואר, בעל כוח פיסי רב וברוך כשרונות בתחומים הטכניים. שלמה גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. הוא סיים בהצלחה קורסים מקצועיים והיה לאיש-צוות-טנק מצטיין. כחייל היה מסור וממושמע. הוא עבר שנה שלמה של אימונים מפרכים בשריון, זכה בחופשות מעטות, אך תמיד היה אופטימי ושמח בחלקו. את האימונים הקשים קיבל על עצמו באהבה ובחיוך והיה מקור עידוד לחבריו. במלחמת יום הכיפורים היה שלמה חניך בקורס מפקדי טנקים. כאשר פרצה המלחמה הועברו הוא וחבריו ישר לסיני והשתתפו בקרבות הבלימה הקשים נגד המצרים. אחרי כן לחמו בקרבות הפריצה אל עבר תעלת סואץ וראש הגשר, ערב הצליחה של התעלה. הקרב האחרון שבו השתתף שלמה היה ליד "החווה הסינית", ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), שם נפלו רבים מחבריו לקורס. הטנק שלו נפגע קשה תוך כדי לחימה בציר "לכסיקון" ושלמה נפגע ונהרג. תחילה הוכרז שלמה כנעדר, אחרי כן כחלל שמקום קבורתו לא נודע, ולבסוף הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול ביום ד' בכסלו תשל"ה (18.11.1974). לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
