אטיאס, יואל

בן קלמנס ורוברט. נולד ביום י' בניסן תשכ"ט (29.3.1969) בפתח תקווה. שנותיו הראשונות עברו עליו במקומות שונים, שכן נדד עם משפחתו. תחילה התגורר בפתח תקווה, אחר-כך בצרפת ושוב בפתח-תקווה. בהיותו בן שבע עברה המשפחה להתגורר באילת, ושם למד יואל בבית-הספר היסודי 'אלמוג' ואחר-כך בבית-הספר התיכון ע"ש אלון. את לימודיו סיים שם במגמה עיונית-אלקטרוניקה ועמד בבחינות הבגרות בהצטיינות. הודות לחוש ההומור המעולה שלו ולשכלו הישר היה מקובל בחברה. יואל היה רגיש לסבל הזולת ונענה תמיד וברצון לכל דרישה לעזרה. תחביבים רבים היו ליואל. "תולעת ספרים" כינוהו חבריו על אהבתו לספרים. ספרייתו היתה מלאה בהם. כן אהב לצייר ותמונותיו מקשטות בניינים שונים באילת. הרבה ממרצו כוון לעיתונות. הוא היה כתב בשני עיתונים באילת, "דפי אילת" ו"ערב ערב באילת". פירסם בהם מאמרים, סיפורים ושירים מפרי עטו. אחד מסיפוריו, "ילדים הורים", אף זכה במקום שלישי בתחרות סיפורים ארצית לבני נוער. יואל היה גם ספורטאי רב גוני: כדורגל, כדורסל, קטרגל, הוא לא רק שיחק – אלא גם אימן תלמידים בבתי-הספר היסודיים בעיר. גם המוסיקה תפסה מקום חשוב בחייו. בקיאותו במוסיקת הפופ הישראלית והלועזית זיכתה אותו בפרסים בתחרויות הרדיו והוא נעשה דמות ידועה בקרב המתעניינים במוסיקה זו – עד כדי כך, שלאחר פטירתו שודרה ברדיו תכנית מיוחדת בת שלוש שעות לזכרו. חדור אחריות ציבורית היה יואל, ולכן התנדב למשמר האזרחי ובשנתיים שלפני גיוסו אף ליווה תלמידים בטיוליהם. בשנת יובש חמורה אחת, עת נקרא כל הציבור בארץ לחסוך במים, אמר להוריו: "לא להתקלח יותר מפעם אחת ביום…" בשנת 1987 התגיס יואל לצבא. עז היה רצונו להתקבל לקורס טיס – אבל לא הצליח בכך. הוא הועבר לחטיבת גבעתי, אך לא הספיק לשרת בה זמן רב; ביום כ"ה באב תשמ"ז (19.8.1987) נפל בעת שירותו. יואל הוטמן בבית-העלמין הצבאי בפתח תקווה. השאיר אחריו הורים, אחות – ולרי ואח – אריק