אטדגי, ענת

בת טובה ואליהו. נולדה ביום כ"א באב תשל"א (12.8.1971), בטירת הכרמל, בת שנייה במשפחה בת ארבעה ילדים. ענת למדה בבית-הספר היסודי "דגניה" בטירת הכרמל, בחטיבת הביניים "שיפמן" ובבית-הספר התיכון "ס.א. שיפמן", במגמה ההומנית. בשנת 1988, יצאה ענת לגרמניה במשלחת נוער, מטעם המועצה המקומית טירת הכרמל. בתום מסלול בית-הספר המשיכה ענת את לימודיה בסמינר להוראה "גורדון" בחיפה, והשלימה תואר ראשון בהוראה וחינוך במכללת לוינסקי בתל אביב. בשלהי חודש יולי 1993, גויסה ענת לשירות חובה בצה"ל ובתום מסלול הטירונות הוצבה לשרת כמש"קית הוראה בבית-הספר להעשרה של צה"ל "מחווה אלון" (מרכז החינוך וההשכלה). היא קיבלה דרגת רב-טוראי ולדברי מפקדיה, תפקדה ברמה גבוהה מאוד, היתה חרוצה ומסורה וכל פעילות שביצעה, נעשתה במעורבות רבה, באחריות ובמקצועיות. היא הצליחה לקדם מאוד את תחום עיסוקה, הקרינה ביטחון לסביבתה ורקמה מערכת יחסים ייחודית עם מפקדיה. ענת היתה ממושמעת, שהכירה היטב חובותיה ובו בזמן חברותית ונעימת מזג. ביום ט' באב תשנ"ד (17.7.1994), נפלה ענת בעת מילוי תפקידה, בתאונת דרכים ליד חדרה, כשנסעה מתל אביב לחיפה. בת עשרים ושלוש היתה במותה. ענת הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותירה אחריה הורים, שתי אחיות – מרסל ומיכל ואח – דוד. לאחר מותה הועלתה לדרגת סמל. במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "במהלך שירותה הצבאי, עברה ענת שינוי גדול ביחסה אל הצבא. ממפקדת צעירה בתחילת הדרך, המתלבטת באשר למקומה בצבא, התקדמה ענת לאחת מטובות המורות והמפקדות. קשרה עצמה למערכת ולחיילים עמם פעלה ברגשי מחויבות חזקים, אשר תבעו ממנה הקרבה אישית גבוהה. בלטה תמיד בחיוכה, בטוב לבה, בחום שהקרינה סביבה ובבגרות אישית. כל אלו אפיינו אותה כמפקדת וכאדם". בני המשפחה הנציחו את שמה בספר תורה שהכניסו לבית הכנסת בו מתפלל אביה, אלי. בחג הפורים הונצח זכרה גם על גבי מגילת אסתר שנרכשה עבור בית הכנסת.