בן מזל ודניאל. נולד ביום כ"ב בטבת תשמ"ב (17.1.1982) בתל אביב. ילד שלישי להוריו, אח ללילך, שרית, אבירם, אור והדר. בן ראשון אחרי שתי בנות היה, והשמחה בהולדתו היתה רבה. יוסי למד בבית-הספר היסודי 'מודיעים' ביד אליהו, תלמיד בולט שבכל אסיפת הורים שמעו הוריו רק דברים בשבחו. המשיך לבית- הספר 'צייטלין' ולתיכון 'אורט סינגלובסקי', וסיים כיתה י"ב בבית-הספר 'אנקורי' בתל אביב. יוסי גדל והיה לצעיר מטופח, תמיד לבוש בטוב טעם, חסון ויפה תואר. צבר חברים רבים בכל מקום ששהה בו. 'יוסי הגדול' קראו לו חבריו, שהתייחסו אליו בהערכה וראו בו מנהיג החבורה. תמיד ידע לדאוג ולעזור לכל אדם, לקבל כל אחד ולא לקפח או לדחות אף אדם. יוסי כיבד כל אדם, ואם מישהו היה בצרה ידע לסייע לו בשקט ובצנעה. בשעות הפנאי אהב יוסי לשחק כדורגל, ואף התאמן זמן מה בקבוצת 'בני יהודה'. כשהיה בתיכון נהג להתאמן באופן קבוע במכון כושר. אהבה גדולה שררה בין יוסי לבני משפחתו. הוא אהב מאוד לעזור בטיפול באחיו הקטנים ולשחק איתם. איתו, הבית היה תמיד מלא שמחה, חברים, אושר וכיף. הוא היה שותף לכל החלטה ולכל תוכנית של המשפחה, מעורב בחיי כל אוהביו. מגיל צעיר נהג יוסי לעזור לאביו בחנותו, כשלמד – בשעות שלאחר הלימודים, וכשהיה חייל – בשעות שלאחר יום העבודה בצבא, ועם הזמן עזר להרחיב את העסק. הוא הוסיף למגוון הסחורות וכך, לדוגמה, יזם את תחום מכירת הכלים החד-פעמיים, ואכן, בזכותו החנות התפתחה מאוד. גם כשהתגייס לצבא לא זנח את העבודה, ובכל הזדמנות התקשר ובירר שהכל מתנהל כראוי, הסחורות מגיעות והעבודה זורמת. "אתם עוד תשמעו עלי," נהג יוסי לומר, ותיכנן להיות לאיש עסקים לאחר שירותו הצבאי. בחודש יולי 2000 התגייס יוסי לצה"ל, ואחרי הכשרה מקצועית שירת כאחראי אחזקה בבסיס של חיל-התותחנים. יוסי היה חייל אהוב בקרב חיילי ומפקדי היחידה והפלוגה, ובלט בחוש ההומור שנהג לחלוק עם הבריות ובחיוכו התמידי. סא"ל מוני, מפקדו של יוסי, מספר: "בפרק הזמן הקצר שבו שירת ביחידה, ביצע יוסי את תפקיד רכז האחזקה בצורה יוצאת מן הכלל. גם בתקופה שלא היה לו מפקד, הצליח יוסי למלא את שני התפקידים, כשהוא עובד מול גורמים רבים בבסיס וביחידה ויוצר קשרי עבודה וקשרים בין-אישיים טובים ביותר." באפריל 2001 הועלה לדרגת רב"ט. סדר היום של יוסי בעת שירותו היה עמוס מאוד – כל שעות היום היה בצבא, בערב עזר בחנות של אביו ובלילה בילה עם חבריו, ביניהם רבים שהכיר בצבא. ביום ז' בתמוז תשס"א (27.6.2001) נהרג יוסי בתאונת-דרכים בכביש גהה, ליד תחנת הדלק בכניסה לחולון. בן תשע-עשרה היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. משפחתו של יוסי וחבריו ערכו סרט לזיכרו, ובו סיפור חייו הקצרים בתמונות ובאומר. להנצחת זיכרו של יוסי הכניסה המשפחה ספר תורה, סידורי תפילה, פרוכת ומגילת אסתר לבית-הכנסת 'היכל שלמה' בשכונת התקווה בתל אביב, ולבית הכנסת 'שמאי', שבו נהג יוסי להתפלל. בני משפחתו כותבים: "החיים בבית לאחר מותו של יוסי השתנו וכל השמחה, הכיף והרעש נעלמו והפכו לסבל, צער, כאב וגעגועים בלי סוף."
