אזרזר, אלברט (אבי)

בן סוזנה ושלום. נולד ביום כ"א באדר תשט"ז (4.3.1956), בקזבלנקה, במרוקו. בן למשפחה בת שבעה ילדים. לדברי אמו, היה אבי ילד נעים הליכות, שתמיד עזר לכל בני המשפחה. בשנת 1962, כאשר היה אבי בן שש שנים, עלתה המשפחה לישראל ובנתה ביתה במגדל העמק, שם גדל, למד והתחנך. הוא למד בבית-הספר היסודי "שלום עליכם" ובבית-הספר התיכון "רוגוזין". את לימודיו סיים בהצטיינות. אבי היה פעיל בגדנ"ע והרבה להתנדב לפעולות חברה וחינוך במגדל העמק. הוא קרא ספרים רבים והתבטא בכתיבה. אבי אהב להקשיב לסיפורי סבתו והנציח את האגדות היפות ואת סיפורי המשפחה, ששמע מסבתא. בחודש אוגוסט 1974, גויס אבי לשירות חובה בצה"ל והוצב לשרת בחטיבת גולני בגדוד 51. בהמשך, הועלה לדרגת סמל. בשנת 1977, כאשר השתחרר מהשירות הסדיר, חזר למגדל העמק. שוב הקדיש מזמנו לפעילות ציבורית, התנדב למשמר האזרחי ויצא להכשיר עצמו במקצוע הנהלת חשבונות. בשנת 1981 נישא אבי לחברתו סטלה. הם הרחיבו את משפחתם ונולדו להם שלושה בנים – דדי, תום ושי. אבי היה איש משפחה חם ואוהב לרעייתו ולבניו. לאחר תקופה במגדל העמק בחרה המשפחה לבנות את ביתה ביישוב כדים, ליד ג'נין. אבי אהב מאוד את ביתו החדש, את השקט והשלווה, הנוף והיופי הפראי. לפרנסת המשפחה עבד כמנהל חשבונות ובהמשך כסוכן מכירות ברשתות השיווק. ביום 28.12.1994 גויס אבי לשירות מילואים ביחידת "שקד", בחטיבה המרחבית "מנשה", באיזור יהודה ושומרון. לדברי חבריו לשירות המילואים, היה אבי בחור חביב מאוד ועליז, דמות מרכזית באירועים משמחים. ביום י"ד בשבט תשנ"ה (15.1.1995) נפל אבי בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין במגדל העמק. בן שלושים ותשע היה במותו. הותיר אחריו רעיה ושלושה בנים, הורים, אח – פנחס וחמש אחיות – קלודין, דבורה, אבלין, זהבה וחדווה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "יקירכם, אבי, היה חייל, מילא תפקידו נאמנה ואהב לעזור ולסייע. חייכן, בעל חוש הומור, שופע אמונה ואופטימיות, אהוד על חבריו ומפקדיו."