אזולאי, שלום (צ’רלי)

בן איבון ויהושע, נולד ביום ה' באייר תשי"ג (20.4.1953) בקזבלנקה שבמרוקו. בשנת 1960 עלה צ'רלי לארץ עם משפחתו, שהתיישבה ביפו. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, הוא יצא לעבוד כדי להרוויח למחייתו, וכדי לעזור להוריו בכלכלת הבית. מנערותו הוטלו על צ'רלי משימות של בוגר, עקב המצב הכלכלי במשפחה. הוריו יצאו לעמלם יום-יום ועליו הוטלה משימת העזרה לאחיו הצעירים. הוא עזר להם בהכנת שיעורי הבית, דאג להאכילם ושמר עליהם עד שוב ההורים מעבודתם. בערבים למד בבית-ספר תיכון להשלמת השכלתו, ואחר-כך עבר קורס והוכשר כטכנאי טלוויזיה. צ'רלי גויס לצה"ל בשנת 1970 והוצב בחיל-השריון. לאחר הטירונות הוא נשלח לקורסים שונים, ולבסוף הוצב בפלוגת הסיור של חטיבה 7cהמהוללת. הוא היה חייל טוב, נאמן, מסור ואחראי. מפקדיו העריכו אותו בזכות רמת ביצועיו הגבוהה, נכונותו לתרום ככל יכולתו ליחידתו ובזכות היותו חייל שקול ומחושב, המכלכל את צעדיו בהיגיון ובזהירות. יחד עם חבריו עבר את מלחמת יום-הכיפורים וראה את מיטב אנשי פלוגתו נופלים בקרב. הוא חזר מהמלחמה שבור ומזועזע. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, נסע צ'רלי לצרפת, להינפש ולראות עולם. לאחר שחזר לארץ, החל לעבוד בחברת טלוויזיות והשתכר למחייתו. הוא היה איש משפחה מובהק. את עתותיו בילה צ'רלי בחיק משפחתו, תמיד השתדל לעזור לכל אחד במשפחה להסתדר בחיים וחסך מעצמו כדי לתת להם. בשנת 1976 הוא נשא אשה והקים בית ומשפחה. שנתיים אחר-כך נולדה לו בת, והוא היה מאושר בה מאוד. הכול הכירו אותו כאב ובעל למופת, מסור ודואג למשפחתו ומשתדל לתת לה ככל יכולתו. אולם אף שהיה בעל משפחה משלו, לא הזניח צ'רלי את הוריו ודאג לעזור להם כל אימת שהתבקש. כשחלה אביו, סעד אותו צ'רלי שעות ארוכות בבית-החולים ואחר-כך החזיר אותו הביתה ודאג לשכור רופא פרטי, שיטפל בו כדי שלא לטלטלו לבית-החולים. בשנת 1982 הוא רכש דירה בתל-אביב, והחליט לשפץ אותה במו ידיו. במשך שלושה חודשים טרח צ'רלי והתייגע, שבר ובנה עד אשר שבע נחת מעבודתו ודירתו הייתה משופצת לתפארת. פעם בפעם נקרא צ'רלי לתקופות של שירות מילואים ותמיד מילא את חובתו ברצון, מתוך נכונות לתרום ולעשות. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, לא קראו לו. הוא התקשר ביוזמתו ליחידה וביקש להצטרף לחבריו הלוחמים, ועקב כך גויס ונשלח ללבנון. ביום ב' בתמוז תשמ"ב (23.6.1982) נפל צ'רלי בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו אשה, בת, הורים, ארבעה אחים ואחות. להנצחת שמו תרמה משפחתו להקמת חניון ביער אשתאול, הנושא את שמו ואת שמות שלושה מחבריו, שנפלו אתו בלבנון