אזולאי, יהודה

בן אנט ואלברט. נולד ביום כ"ז בכסלו תשכ"ז (29.12.1967) באור עקיבא. יהודה היה הבן החמישי במשפחה בת שמונה ילדים, ואף כי תפס רק "מקום טוב באמצע" בין אחיו ואחיותיו, זכה לפינוק מיוחד מצד אמו. הוא למד שמונה שנים בבית-הספר הממלכתי-דתי 'עציון' בעיר מגוריו ואחר-כך המשיך את לימודיו בבית-הספר 'תחכמוני' בחדרה וב'אורט' בפרדסיה. בגיל שבע-עשרה טרם גיוסו, עבר קורס נהיגה צבאי. כן למד חשמלאות ופחחות רכב בבסיס צבאי ליד נתניה. עם גיוסו בחודש אוגוסט 1984 הוצב בחיל-השריון ושירת כנהג באילת. יהודה היה בחור חברותי, טוב-לב ופיקח, מלא שמחת חיים, ובזכות תכונותיו אלה התחבב על הכול. היתה לו חברה טובה, שאותה אהב מאוד והתכונן לשאתה לאישה בגמר שירות החובה. ביום כ"ו בסיוון תשמ"ה (14.6.1985) שהה יהודה בביתו באור עקיבא ובערב יצא ברגל עם קבוצת חברים לעבר כפר הנופש 'קיסרית', לבלות שם את ערב השבת. בהיותם בדרך, הגיחה לפתע מכונית פרטית ופגעה אנושות ביהודה, שצעד עם חבריו בכביש. לפי עדות אחד מהם, יהודה הבחין ראשון במכונית המתקרבת ודחף את החבר הקרוב אליו לשולי הכביש לבל ייפגע, וכך נפגע בעצמו. מאמצי הרופאים בבית-החולים 'הלל יפה' הסמוך להציל את חייו עלו בתוהו. הוא נפל בעת שירותו והובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין באור עקיבא. בן תשע-עשרה היה במותו. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות – אורה, קלריס, יפה, עדנה, שמעון, יצחק ויורם. מפקדו כתב למשפחתו: "יהודה הרגיש טוב ביחידה ושביעות-רצון זו באה לידי ביטוי במאמץ שהשקיע בעבודתו, כשסייע לחיילי הפלוגה שבה שירת. כאבכם על מות הבן, כאב אנשי היחידה על מות חבר, חזק מכל מלת תנחומים." שמו של יהודה הונצח בספרייה תורנית שהוכנסה לבית-הכנסת רשב"י ורבי עקיבא באור עקיבא